שבוע משמים הסתיים בזירה המקומית, תוך שהמדדים קופאים על השמרים. השבוע אופיין בתנודות מינוריות במהלך המסחר התוך יומי, כשגם מסחר חיובי/שלילי באירופה וארה"ב אינו נותן כאן את הטון. אמנם מרבית המדדים סיימו מרבית השבוע קרוב לנקודת הפתיחה, אך המחזורים השבוע בהחלט היו מרשימים והצביעו על שוויון אמיתי בין מוכרים דומיננטיים וקונים דומיננטיים לא פחות. להוציא כותבי האופציות שכמובן הרויחו מהדשדוש, קשה להצביע על מדד מסויים שהפגין חוזק או חולשה ונדמה כי יותר מכל השוק נכנס למצב המתנה.
מבחינת הכותבים, אלו עדיין מהלכים בין הטיפות, ובשל היות ינואר חודש ארוך במיוחד הכתיבות הדומיננטיות עודן מתונות (סביב 10K). כפי שהערכנו בשבוע שעבר האסטרטגיה הדומיננטית הינה אוכף על מדדי 1120-1140, כשגבול עליון מתחיל להיווצר סביב רמת 1200 הנקודות. יותר מאשר האסטרטגיה מוחלטת, הרי שהחלוקה בכתיבות השחקנים בין 1140 ו 1120 מעידה יותר מכל על רצון לשמור על טווח רחב בו ניתן יהיה לסגור את אוכף חיצוני (רחוק מכיוון המדד) לטובת אוכף חדש, ואם ידשדש המדד מה טוב.
ברמת סטיות התקן, צפינו השבוע בעליה קלה, אך לא כזו המביעה חשש כי אם לחץ מכירות שגבר. אע"פ שכמות המוכרים כעת משמעותית מבחודשים החולפים, העליה בסטיות התקן לא תורגמה למהלך ירידות, ויתרה מכך פעם נוספת ניתן היה להבחין כי במשך כל השבוע נסחר הגלום כנקודה עד שתיים מעל היציג. מצב זה המפגין אופטימיות גבוהה או אם תרצו מסה של קונים, צפוי להימשך גם עם תחילת השבוע הנוכחי כשרק מדדי ארה"ב יכלים לשנות כאן את הטון.
יחד עם זאת, בהחלט ניתן היה להבחין בשינוי בהעדפות הקונים. עד כה מרבית רכישות הציבור כוונו לכיוון המניות החזקות דוגמת מניות הבנקים, כיל וכדומה. אין ספק שזליגה משמעותית היתה אף למניות השורה השניה והשלישית, אך השבוע נדמה כי הקונים התקדמו צעד אחד נוסף ו"צברו בטחון" עד כדי מעבר מרבית הרכישות למניות הספקולציה והיתר. מבט קצר במחזורי השבוע החולף מלמד כי המניות שנסחרו במחזורים הגבוהים ביותר הינן מניות רציו, גבעות יה"ש, אבנר יה"ש ועוד שותפות מהמגזר ומחוצה לו לחלום.
ניתן להקיש מכך כי אנו צפויים לראות תשואה עודפת במדד יתר, ואף תשואה הגבוהה פי כמה, וזאת כל עוד המגמה השורית נמשכת. עם היפוך המגמה צפוי כי אותן ידיים חלשות ימהרו להשליך סחורה לכל עבר אך השוריים מבינינו , טוב יעשו אם יתנו עדיפות למדד היתר על פני שאר המדדים בתקופה הקרובה.
באופן כללי אין סיבה אמיתית לפריצה כמו גם סיבה מיוחדת לירידות חדות. מצב המאקרו עודנו בכי רע וגורס ירידות, אך זה מטושטש ע"י קונים עקשנים המוצאים בינתיים בכל ירידה הזמדנות רכישה, דבר המוביל למיתון המדד וצפי להמשך דשדוש.
דוגמאות לבחירת הציבור ישנן לרוב.
בשבוע שעבר סקרתי את מניית גבעות, שדיווח מעורפל שלה שלח את המניה לזינוק של מעל 100% במחזור אדיר. הערכתנו גרסה כי המניה תיחתך בחדות, ואכן בתוך יומיים צנחה המניה ב 50% מהשיא. זה היה צפוי בהחלט. מה שכן אמור לעניין את ציבור הקונים הוא דיווח בעלי העניין. החל מפרסום ההודעה ועד רגע זה (סגירת חמישי) אף גוף לא דיווח על הגדלת אחזקה או הפך להיות בעל עניין בחברה. מכאן ניתן להקיש כי הגופים המוסדיים בעלי הנסיון אינם מוצאים בהודעת גבעות חדשות אמיתיות, ולכן מדירים רגליהם בשלב זה. הדבר היה צריך להדליק נורה אדומה אך נדמה כי הציבור נמצא בסחרור חושים, ואם בגבעות המצב קיצוני הרי שבמניית רציו הוא כבר גובל באבסורד מוחלט.
רציו, כגבעות, לא הציגה שום ממצא חדש או משמעותי אך כאן גודל האבסורד גדול אף יותר, שהרי לא רק שלא נכנסו בעלי עניין חדשים לחברה אלא שאף הקיימים הקטינו אחזקותיהם בצורה ניכרת.
בעלי העניין ברציו ביצעו בשלושה ימי מסחר מכירה מתואמת של מניות השותפות בהיקף כולל של 23 מיליון שקלים כאשר כמחצית מהעסקאות בוצעו בבורסה והשאר מחוץ לבורסה. אם לא די בכך, הגיאולוג של רציו, איתן אייזנברג, מכר 4.4 מיליון שקלים ונותר ללא אחזקות ישירות בחברה ! מכיוון שכבעבר אנאי גורס כי בעלי העניין יודעים טוב מהמשקיע הפרטי את המצב לאשורו הרי שזו כבר לא נורה אדומה כי אם פרוז'קטור. אם גיאולוג החברה, האדם שיודע טוב מכולם את סיכויי הקידוח מוכר רגע לפני פרסום הסקר הסיסמי – דרשנו. המשקיעים אף פיספסו כי ב-15 לדצמבר מימשו בעלי העניין ברציו גם אופציות שהיו ברשותם. ישעיהו לנדאו, בעל המניות הגדול בחברה, קיבל 50 מיליון יחידות ותוך יומיים מיהר למכור את כל (!) הסכום. כבעבר איני מתיימר לדעת אם יש משהו בקרקע או לאו אך אני מפרגן לגיאולוג החברה מקצועיות והבנה, ולכן אם הוא החליט כי זה הזמן למכור איני מבין מה יגרום למשקיע הפרטי להישאר במניה...
ההסבר המגוחך כי המניות נמכרו לצרכי מס אינו עולה בקנה אחד עם המכירות הפרטיות שבוצעו, שהרי בשנה בה להוציא 2 מניות מדד ת"א 100 רשמו עליות נאות קשה להאמין כי המכירות בוצעו לצרכי קיזוז (ברמה הפרטית). זאת ועוד, מכירה של כל האחזקה מלמדת על מעבר למשחק חשבונאי, וצעד היחצי-הציבור אותו בצע המנכ"ל המשותף עם רכישה בסכום של 40 אלף ₪ היא יותר מכל בבחינת לעג לרש. עם זאת, המנכ"ל שלא רצה לראות בשקיעת הספינה עשה כן, משום שידע כי הדבר ידווח לבורסה ויזכה להד תקשורתי ודי היה בכך בכדי לעצור את השעטה החוצה של הציבור ולשנות את כיוונו.
ציבור המשקיעים אינו מודע לדרך בה בעלי העניין ואנליסטי החברות מתעתעים בצורה חוקית, ומנווטים את גלי הרכישות כרצונם. רציו היתה הדוגמא הבולטת ביותר לכך, אך דוגמאות מהימים האחרונים לא חסרות ואולי המשמעותית ביותר שרבים פיספסו הגיעה דווקא מכלכלני סיטי.
לפני כשבועיים, ולאחר אישור הסדר האג"ח של אפריקה, פירסמה סיטי המלצת קניה עם מחיר הגבוה ב 30% ממחירה של אפ י פיתוח בבוקר הפרסום. הכלכלנים מנו לא מעט סיבות התומכות במגמת עליה באפי פיתוח, ואף הוסיפו כי להערכתם מדובר כבר על עליות בטווח הקצר. הדבר כמובן הוביל את המשקיעים לגל קניות שהקפיץ את המניה דו-ספרתית, והציב אותה בעמדה נוחה להיות מבין המניות הבולטות באירופה ברמה השבועית. לא חלף שבוע אחד בלבד (!!) מאותה המלצה, וסיטי, לא אחרת, הוציאה הודעה כי התמחור הנוכחי של מניית אפי הינו מופרז ומשקף למניה פרמיה של כ 40% מעל מחיר השוק. המשקיעים שאך לפני רגע רכשו בהמלצת סיטי את מניית אפי פיתוח לא הבינו (וגם לא יבינו) כיצד בשבוע תמחור של מניה מאבד 70% משויו והמלצת קניה חזקה הופכת למכירה חזקה ללא שהיו כל חדשות?! הפעם הדבר טלטל הספינה לכיוון השני, והמניה צללה עוד באותו היום למעלה מ 10%. וכיצד הדבר מתקשר למקרי רציו, ויכולות בעלי העניין להשפיע?
לא יהיה נכון לציין כי דבר לא השתנה במהלך השבוע המדובר. לאחר ההלצה מכרה סיטי את כל אחזקותיה באפי פיתוח במחיר הגבוה בכ 15% טרם ההמלצה, סכום של למעלה מ 10 מליון אירו. הקפיצה במניה של 15% הלכה למעשה, הקטינה את הנזק של סיטי ב 1.5 מליון אירו, אם לא למעלה מכך, ותרמה כמובן להקטנת הנזק ואולי אף לשורת הרווח. הדברים הללו המתרחשים חדשות לבקרים ורחוקים מעיני הציבור הם בגדר מסריח אך כשר. חובה על כל משקיע לבדוק את פעולות בעלי העניין ובמידה ויוצאת המלצה מבית השקעות זה או אחר לוודא את אחוז האחזקה אם קיים באותה מניה. זוהי בהחלט דוגמא קיצונית, אך טפטוף חדשות חיוביות לבורסה על כל צעד ושעל בקידוח, ומכירה במחיר גבוה אינו רחוק מרחק רב מהתנהלות כלכלני סיטי.
ברמת המאקרו חלה התפתחות משמעותית בדמות העלאת הריבית ב 0.25%. הערכנו שבוע שעבר כי הנגיד לא ימתין עוד ויעלה את הריבית כבר השבוע, בשל התגברות הלחצים האינפלציוניים לצד נתוני מקרו נוחים המאפשרים זאת. העליה עצמה אם כן אינה מפתיעה אך דווקא ההודעות שנלוו אליה, הן בכתב והן בע"פ הינן נקודות שיש לתת להן דגש. בהצהרה המלווה להעלאת הריבית מציין הנגיד בפעם הראשונה את שוק הנדל"ן, ומשייך חלק מהעלאת הריבית לעליה במחירי הדירות. הנגיד למעשה סותר את מה שאמר לפני פחות מחודש כי אין בועה במחירי הנדל"ן, ובניסוח המודעה הוא מודה כי המחירים אינם עוד ריאליים שאחרת הכלכלה היתה עושה את שלה ואל היה צורך בהתערבות חיצונית בכדי לרסנם. מעבר לכך, פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל הוסיף ואמר כי " בחודשים הקרובים צפויות עוד העלאות ריבית במשק הישראלי". כלומר, מה שהיה עד עכשיו בגדר הערכות בלבד קורם עור וגידים, וכמובן הדבר מוציא את ביטויו בשוק האג"ח, וצפוי להשפיע אף על שוק המניות. עובדה ידועה היא כי גם השנה לא עמד בנק ישראל ביעד האינפלציה השנתית שלו. חלק אם לא מרבית הראלי בשווקים נבעה מחוסר אלטרנטיבה, ולכן יצירת אלטרנטיבה, גם אם עתידית בלבד בשלב זה, יכולה לקרר במעט את השוק ולהיות הטריגר המדובר למעבר לירידות בשווקים. הדבר פחות משמעותי בישראל משום שמדינתנו נשענת על מדדי ארה"ב, ושם עוד רבה הדרך עד העלאת ריבית אך בעצם הודעה על מעבר למגמת עליה יש בכדי לגרום למוסדיים להמתין ולא לשוב בינתיים לשוק המניות (מרבית תיקי המסודיים הינם 70-80% אג"ח).
עוד ברמת המאקרו, שינוי משמעותי הוא הקטנת המע"מ ב 0.5%, מוקדם בשנה מהצפי. ההסבר לכך ע"י משרד האוצר הינו כי ההפחתה תסייע לצמיחה במשק, כמו גם להגברת כוח הקנייה של השכבות החלשות וצמצום הפערים, דבר שאין רחוק ממנו. הפחת המע"מ לא תגולגל לצרכן אלא תותיר בידיד החברות עוד חצי אחוז רווח, והסיבה האמיתית הינה ריסון הלחצים האינפלציוניים. אע"פ כן, הדבר, לצערו של משרד האוצר ובנק ישראל, לא ימצא את ביטויו במדד המחירים לצרכן, אע"פ שהורדת אחוז במע"מ שוות ערך להעלאת ריבית בת חצי אחוז. לא זאת בלבד שחצי אחוז הפחתה אינה משמעותית אלא שחוסר הגלגול לצרכן יהיה כמעט בלתי מורגש, ולכן לכל היותר תורגש הקלה בסעיפים בודדים שתתורגם ל עשירית או שתיים השפעה ברמה שנתית. מוטב היה לשר האוצר להמתין עוד מספר חודשים ולהקדים את הפחתת האחוז השלם, מאשר לבצע מדרוג בהפחתה הממסמס מיעילותה.
הדולר, הזהב והנפט לא רשמו תנועה חריגה השבוע וסיימו קרוב לנקודת הפתיחה, ולכן ההערכות בעינן עומדות.
אירופה בשבוע מקוצר לא הציגה חדשות מעניינות וכך גם אסיה, עם קורלציה מלאה לנעשה בניו-יורק.
ארה"ב אף היא בשבוע מקוצר אופיינה במגמת הססנות ניכרת, כשהמדדים בכל אחד מימי המסחר נעים קרוב לנקודת הפתיחה במסחר תוך יומי הנמוך ממחצית האחוז. לא ניתן להקיש מכך בשלב זה, משום שהשבוע האחרון לחודש אינו משקף בשל ריבוי החגים ומיעוט המסחר אך בהחלט ניתן לסכם ולומר כהערכתנו כי ראלי סוף שנה לא התרחש, ואולי אף להשליך מכך על "אפקט ינואר" – תופעה שאינה אמיתית כלל ועיקר.
הממשל באה"ב הוסיף גם השבוע עם הנפקות האג"ח, עם הנפקה מוצלחת ביקף 42 מיליארד דולר.בהנפקה נקבעה ריבית של 2.665%, כתחזית האנליסטים. לשוק האג"ח הדבר פחות רלוונטי בשלב זה, אך הדפסת הכספים ממשיכה השבוע עם הנפקות נוספות של למעלה מ 100 מיליארד דולר, דבר הצפוי לתת רוח גבית קלה למחירי הזהב שבראש ובראשונה מגינים מאינפלציה.
השאלה העולה מהנפקה זו היא מהם מניעי הרוכשים? השאלה כמובן נשמעת טרויאלית אך אם נזכור כי אנו מסיימים את השנה הגרועה ביותר לאג"ח האמריקני בשני העשורים האחרונים הרי שהדבר היה צריך לגרום למשיכת ידים משוק הנפקות זה. אמת כי הרוכשים אגחים אלו לרוב ממתינים לפרעון אך ההצלחות האחרונות מעידות כי רבים צופים ששוק זה יתאושש, והדבר אינו מתרחש במקביל עם עליות בשווקי המניות.
כך או כך, הממשל מוסיף להכין עצמו להתפרתות האינפלציונית הצפויה ע"י תכניות מפתיעות ומגוונות.
"תוכנית ההפקדה התקופתית" מאפשרת למוסדות פיננסיים להפקיד בידי הבנק המרכזי הלוואות לתקופות ארוכות יותר ולקבל בתמורה ריבית. נכון להיום, הבנק הפדראלי משלם ריבית יומית בלבד על כספים שהמוסדות הפיננסיים מפקידים אצלו, ויישומה של התוכנית תאריך כאמור את תקופת ההפקדה, מתוך הנחה כי הדבר יתרום לירידת היצע הכסף בשוק האמריקני. זהוי בהחלט הצעה מרעננת עבור המוסדות הפיננסיים (הציבור אינו זכאי לביטוח ע"י הפד), אך הנקודה הבעייתית בה הינה חוסר יכולת מצד המוסדות המפקידים למשוך את הכספים חזרה לאחר העברתם לבנק המרכזי (סביר שעד שנה). אין כלל ספק שבמידה והיו נקודות יציאה נוחות, הפיננסיים היו ממהרים לבצע הפקדות אלו ואילו הפד מצידו אינו יכול לאשר הפקדות קצרות מועד משום ש"היעדר" הכספים מהשוק לא יורגש. סביר להניח כי הפד ישנה את התכנית המקורית, ולהערכתי יבצע ריבית פרוגרסיבית עולה אחת לרבעון, מין עמק השווה עבור שני הצדדים. תכנית זו לבדה כמובן אינה משמעותית אך בהחלט יש בה בכדי להראות עד כמה מודאג הממשל מאינפלציה, אם הוא מוכן לחרוג ממנהגו ולתת מעבר לריבית יומית דבר שלא נעשה מעולם.
ברמת המאקרו מדד אמון הצרכנים רשם עליה חודשית שניה ברציפות לרמה של 52.9, לעומת צפי לעלה לרמה של 53. הדבר עומד בניגוד גמור לדו"ח החודשי של ה-Conference Board כי גישתם של הצרכנים בנוגע למצבה העכשווי של הכלכלה האמריקנית צנח לשפל של 26 שנים, כמו גם תחזיתם לגבי רמת השכר שצללה. קשה הלעריך מה מבין שני הנתונים הוא המדוייק אך אולי רוח החגים היא שהובילה לאופטימיות מסויימת (נתוני מדד אמון הצרכן עודם חלשים) , שכן המדד פורסם בשלב מתקדןם של חודש צדמבר.
גם מדד מנהלי הרכש של שיקגו הציג עליה של כ 4 נקודות, לשיא של 16 חודשים. ההנחה היא כי המדד יוסיף לטפס כתוצאה מהגברת הייצור במדינה (בפרט באיזור הצפוני) כתוצאה מתמריצי הממשלה לצד הנחות המובילות את היצרן להגדלת הצריכה.
דווקא הנתון החיובי ביותר, נתון תביעות האבטלה השבועי בארה"ב, שירד בניגוד לציפיות לא הוביל את השוקים לעליות אלא לירידות החדות השבוע (חמישי).
מספר תביעות האבטלה לשבוע האחרון ירד ב-22,000 ועמד על 432,000, בניגוד לציפיות האנליסטים לעלייה של כ-8,000 תביעות. בהחלט הבדל משמעותי אך כבעבר אחדד כי השוק גואה על פני חוסר האלטרנטיבה, ולכן שיפור בשוק התעסוקה עלול להוביל להעלאה מוקדמת של הריבית, מה שייצור אלטרנטיבה ויפגע בשווקי ההון. מכיוון שכך, בל נופתע אם השוק האמריקני ירשום השבוע אובדן משרות אפסי, והשווקים יתרגמו זאת למהלך ירידות.
מניות ומגזרים
מדד היתר – אם כבר שוריים אז זה המדד להימצא בו. ללא תיקון מהותי בשווקים, המדד יציג תשואה עודפת. באותה נשימה אציין, כי במידה והשווקים יצבעו אדום (וזו הערכתי) המדד ירשום ירידות חדות פי כמה, ולכן זוהי המלצה מאוד מסויגת ומתאימה רק ללונגיסטים שבינינו.
אורמת – צפויה לתיקון חדות מטה. המניה אינה מצליחה להתרומם כבר תקופה ארוכה, וקיים לחץ מכירות ההולך צובר תאוצה.
מגדל ביטוח – דוחות חיוביים (גם אם משחקים חשבונאיים לא מעטים) מציבים את החברה בעמדה נוחה להציג תשואה עודפת. הדוח האחרון הציג נזילות מרשימה לצד נכסים מניבים רבים, האמורים להוביל את החברה להמשך הצמיחה המרשים בו היא נתונה בשנה האחרונה. מתאימה לטווח בינוני.
דו פונס באפרוס (DFT) – חברה יחסית אלמונית (ולכן לא מתאימה להשקעה משמעותית) העוסקת בניהול מידע ונתונים טכנולוגיים. בדו"ח האחרון החברה הציגה זינוק של פי 7 בהכנסות, כמו גם מספר עסקאות עתידיות העומדות על הפרק המציבות אותה במיקום מצויין לזינוק. החברה קרובה לשיאה (18$), ולכן רק במידה ומתבססת מעליו יש לרכשה. אחת החברות הצפויות להציג עליות גם בטווח הקצר, ובאופן כללי תשואת יתר על המדד.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
• את סקירת האופציות, ניתן לקרוא תחת פורום אופציות ינואר.
שבוע טוב ומצלח !
הגב עם ציטוט