השבוע בישראל ובעולם היה שבוע חיובי בו מרבית המדדים עלו. ארה"ב ואירופה כמובן הובילו את העליות, כשישראל בניגוד לחודשים האחרונים משתרכת מאחור. השאלה המרכזית לאור פרץ העליות המתרחש בארה"ב היא כמובן האם אנו עדים לתיקון או אולי אף לשינוי מגמה לאחר מציאת תחתית בשוק. התשובה לצערי היא שלילית לשינוי מגמה ובנוגע לתיקון גם אם כן מרביתו אחרינו (למעלה מ 11% שבועי). פרץ העליות החד ביום שלישי, ששוייך בטעות לדברי ברננקי, אינו סממן חיובי אלא סממן המלמד עד כמה השוק עוד רחוק משינוי מגמה. שינוי מגמה אורך זמן וההתנהגות בו נבנית לאורך תקופה ארוכה, לאחר תקופה של דשדוש. בארה"ב לא ראינו דשדוש כי אם מדדים יורדים בשבועות האחרונים ולכן אין לראות בשבוע האחרון שינוי מגמה. ישראל מצידה צמצמה מעט פערים (גם בהתחשב בעליות מחר), וסה"כ המדד ממשיך להיסחר ברמות המוכרות כשהכותרות נעות בין טרגדיה מוחלטת (ראשון ושני) לאופוריה מוגזמת (שלישי ואילך). נקודה שחשוב להדגיש היא שהמדד כרגע עומד על גבול הרווח של שחקני המעו"ף, ולאלו אין כוונה לתת לשוק לברוח מעלה, שכן פקיעה גבוהה מ 640 תהא בגדר הפסד (ונמוכה מ 600). לכן, אם המגמה החיובית תימשך בוול סטריט אנו נראה חריקת בלמים באחד העם במטרה למנוע מהבורסה לזנק, והשחקנים יורגשו גם יורגשו. בשורה תחתונה, אין חדש תחת השמש והמדד ממשיך להתנהג כפי שנהג בחודשיים האחרונים.
בנק ישראל פרסם השבוע נתונים מפתיעים במיוחד בנוגע להיקפי פעילות הזרים וכיוונם. בשלושת החודשים האחרונים של 2008 מימשו הזרים החזקות בהיקף של כמיליארד וחצי דולר, ואילו בינואר המגמה התהפכה ולשוק הוזרמו כחצי מיליארד דולר. חשוב מכך הוא כיוון ההשקעה של הזרים: קריאת הדוח מלמדת כי כ 70% מסכום זה הושקע באג"חים ואילו החלק הנותר במניות. יתרה מזאת, הפיזור במניות היה מאוד נקודתי והתרכז במניות טבע וכיל. מה ניתן להסיק מנתונים אלה? ראשית, גם הזרים סבורים כי האג"חים בשלב זה מעניינים יותר מהמניות עצמן בשל יחס תשואה / סיכון. שנית, באופן גורף הגישה היא עדין דפנסיבית וניתן לראות זאת בהשקעה בשתי המניות שציינתי. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה כי מימושי זרים היו אף החודש במניות הבנקים, ולכן לא מדובר על חזרה קולקטיבית אלא חזרה מאוד נקודתית.
עוד מבנק ישראל, עמדה השבוע במרכז העניינים תכניתו של נגיד הבנק פישר להאצת הפעילות הכלכלית. לצער רבים במשק שקיוו לגדולות מהנגיד, התברר כי התכנית אינה אלא איסוף של מספר רעיונות בוסר עם גיבוב מסרים כלליים ולא ברורים. עם זאת אין להאשים את הנגיד- כעת עם מיצוי נשק הורדת הריבית לא נותרו לו אפשרויות רבות והוא מוצא עצמו בעמדה בה נמצא ברננקי מזה מספר חודשים: בעיקר הצהרות כשבפועל הממשלה היא הקובעת. מעקב אחר עקרי הדברים, מלמד כי הדבר המרכזי בהצעה הוא הנהגת מס הכנסה שלילי בכל המדינה. בלי להיכנס בכלל לנושא של האם הדבר חיובי או שלילי, חשוב להבין שהנהגת תכנית מעין זו תחייב כל עובד ועובד להגיש דיווח מס אישי. במלים אחרות, עוד תכנית מגירה שלא תצא לפועל. מה היה חסר בצורה בולטת בתכנית/נאום? הצהרה בנוגע לטיפול במחנק האשראי אותו יוצרים הבנקים המקומיים, ולכן ניתן לגזור מכך כי אין לבנק "מקל" ממשי להשתמש בו כנגד ראשי הבנקים.
את עיקר תשומת הלב תפס השבוע דווקא מגזר האג"חים עם מספר פרסומים ואירועים לא שגרתיים.
בראש ובראשונה , הסנטימנט השלילי באג"חים של אפריקה כתוצאה מהדו"ח, שאין מלה אחרת לתארו מלבד עגום. הדו"ח נפתח באזהרת רווח הנובעת מהפחתת שווי של נכסי נדל"ן. העוקב אחר הסקירות השבועיות כמובן שאינו מופתע, ומדי פעם בפעם אני שב ומדגיש כי שוויה של אפריקה הוא אפס ולחברה מזומנים במקרה הטוב עד לסוף שנת 2009. ואע"פ כן, הפסד בהיקף של 2.7 מיליארד דולר (שיא ישראלי שלילי) הוא הרבה מעבר לתחזיות השוק שהקודרת שבהן חזתה הפסד ע"ס 2.2 מיליארד דולר. עד כה ציינתי, כי המניה אמורה להיסחר במחיר קידומת 2X. כעת אני יכול לומר בבטחון רב, כי המחיר הראלי קרוב משמעותית ל20 מאשר לגבול המחיר העליון. כהמשך לדברים הללו, מובן שהאגחים של אפריקה בלטו לשלילה בעוד מדדי התלבונד השונים רשמו עליות נאות. ציבור המשקיעים מקבל סטירה פעם אחר פעם עם פרסום הנתונים, ואולי הפעם יפנים כי לאפריקה אין היכולת בשלב זה לראות מעבר לשני רבעונים קדימה. התערבות ממשלתית או זינוק במחירי הנדל"ן אלו שני הדברים היחידים היכולים להחזיק את החברה מפשיטת רגל. צרה נוספת היא רמת המחירים האבסורדית אליה הגיעו חלק מהסדרות: 25 אגורות ופחות. כתוצאה מרמת מחירים זו צפויים להיפלט מספר אגחים ממדדי התלבונד והמשמעות היא חמורה ביותר. אם השקעה במדד היא הגיונית ולא פעם כתבתי שיש להשקיע באג"חי התל בונד, ובפרט תל בונד 40, ללא אג"חי הנדל"ן קשה לראות משקיע שיחפש דווקא את האגחים האקסטרימיים הללו. אולי עכשיו יבצע לבייב רכישה עצמית, ולו בשביל לשמר את האגחים במדדים אחרת הנזק יהיה כפול ומכופל.
למרבה ההפתעה לא זו החדשה המעניינת השבוע באג"חים. מיילים רבים עסקו באג"חי אוסיף עת החברה הודיעה על פדיון מוקדם לאגח סדרה ז'. רבים שאלו האם זו הדמנות פז, שכן פדיון מוקדם מלמד על איתנות רבה וכסף נזיל. אמנם תשואה נמוכה מערכה המתואם, כ 10%, אך עדין פדיון מוקדם. לצערנו, הדברים מסובכים מכך. כבר במבט ראשון ניתן היה להבחין כי תמוהה הבחירה בפדיון מוקדם דווקא לאג"ח בתשואה של כ 6.5% לעומת אג"חי אוסיף אחרים בהן התשואה גבוהה הרבה יותר. התשובה לסתירה זו נעוצה במחזיק בטחונות האג"ח – בנק הפועלים. לבנק פועלים ערבות מלאה לכל הסדרה, ולכן ניסתה אוסיף לבצע מהלך מול המשקיעים בגדר "יתפוס מה טוב, לא יתפוס לא נורא". לא מעט משקיעים היו מתפתים לכך, בשל הצורך הדחוף בנזילות ולכך בדיוק ייחלה החברה. המהלך בסופו של דבר לא יצא אל הפועל בשל סירוב המוסדיים אך אין לי ספק שאם היה מדובר בעיקר במשקיעים פרטיים, רבים היו מדלגים על האותיות הקטנות ונופלים לפח זה. כחלק מסימני התקופה, אין זה המקרה ראשון ולבטח לא האחרון בו חברה מנסה לבצע מהלך לכאורה לטובת המשקיעים כשבפועל הדברים שונים בתכלית (דוגמא אחרת היא "הקניה העצמית" של אפריקה דרך המגרשים בסביון עליה כתבתי זה מכבר או דלק נדלן).
אירופה עצמה לא סיפקה חדשות מעניינות השבוע, ולמעשה היבשת ממשיכה את הקורלציה כמעט המלאה עם המדדים בארה"ב. עם זאת חשוב לתת את הדעת לכך, שאסיה הולכת ומפתחת זהות עצמאית. לא עוד מובן מאליו שעליות בארהב = עליות באסיה אלא ישנם ימים בהם המסחר מתנהל במגמה הפוכה. לא ניתן לשייך זאת כמובן לחוזים העתידיים, בשל הפרש השעות הרב ולכן המסקנה היא שהתמורות באסיה גוברות בשלב זה על התמורות הגלובליות, ולכן המשקיעים בשווקים אלה צריכים לעקוב בצורה פרטנית יותר ובפרט אל מול מהלכי הממשל.
מהבנק העולמי, התבשרנו השבוע כי צפויה התכווצות כלכלית גלובלית ב 2009. הדבר מהווה את המשכה הישיר של ההודעה משבוע שעבר (עליה כתבתי בסקירה הקודמת) עם שינוי קל: הערכת הבנק העולמי כי הגרעון במדינות המתפתחות עלול להגיע עד לכדי 270 מיליארד דולר. מדינות אלו לא יוכלו כמובן לבנות חבילת חילוץ דוגמת ארה"ב, ומכיוון שהבנק העולמי נצל את מרבית הכספים וזקוק לגיוס הון נוסף נשאלת השאלה מאין בדיוק יגיעו הכספים? תשובה אין בנמצא וניתן רק לקוות שמדובר על תרחיש פסימי שלא יגיע לכדי מימוש. באותה נשימה חשוב לציין, כי מאז מלחמת העולם השניה לא ראינו התכווצות גלובלית, ואם למישהו עוד היה ספק בדבר חומרת המשבר הרי שחד משמעית מדובר על המשבר הגדול ביותר שמי מאיתנו ראה .
ארה"ב מצידה דוקא התנהלה במרבית השבוע באוירה אופטימית עד אופורית שהגדיל לעשות יום שלישי עם זינוק מטאורי של המניות. לא צריך כל זינוק לשייך לדברים שאמר ברננקי או אחר, וזו לא בושה להעריך שמדובר פשוט בתיקון מתבקש לשלושה שבועות של ירידות חדות. עצם הקפיצה מעיד, כפי שציינתי בתחילה, כי השוק עוד רחוק מלומר את המלה האחרונה בגל הירידות הנוכחי.
אין ספק שכוכב השבוע היה מגזר הפיננסים שמשך את מרבית המניות לעליות לאחר התבטאויות חיוביות בצורה חשודה: "אני לא צופה שנזדקק לעוד הון מהממשל – שנת 2009 תהיה מאוד רווחית" כן, אתם קוראים טוב. הדברים הם ציטוט ישיר של מנכ"ל סיטי, ופשוט צודק מי שאמר שהאמריקנים נאיבים אם שלחו את המניה לזינוק של עשרות אחוזים בארבעה ימים. כמו תמיד, החשוב לבדוק הוא מי הכותב והאם הוא בעל אינטרס, ואין כמנכ"ל בנק המעיד על הבנק שלו עצמו כחשד לאי אמיתות הדברים. כן, נקודה נוספת היא שמרבית הנאום המשיך האחרון להתריע כנגד הלאמה. אם אכן הממשל והפד הודיעו לראשי הבנקים, כפי שטענו לפני כשבוע, כי הלאמה אינה עומדת על הפרק אזי מדוע היה הצורך להקדיש לכך את מרבית הנאום?!
במקביל לדברים אלה, התפרסמו נתוני התביעות הראשוניות לדמי אבטלה שהסתכמו ב 654 אלף משרות, מעבר לקונצנזוס האנליסטים. כבר כעת, ניתן לשער את כיוונו של נתון האבטלה של אפריל, ולכן משוק העבודה לא צפויה לצמוח כל חדשה מרעישה.
הפד מצידו כבר חסר אונים לחלוטין, וכל שנותר לו הוא לפרסם הצהרות מעורפלות והפרחת בלוני ניסוי. מצד ההצהרות המעורפלות, דברי ברננקי על "התערבות חזקה מתמיד, שימוש בכל הכלים, ומכשירים כלכליים נוספים". מצד בלוני הניסוי, רכישה של אגח ממשלתי לטווחים ארוכים, והגדלת רכישה של החוב המוצע ע"י פאני מיי ופרדי מק. כל שנותר כעת הוא להמתין לועידת השוק בימים שלישי ורביעי.
לפני כחודש אף ציינתי כאן, כי לדעתי המשבר הבא הוא קרוב לוודאי משבר חברות כרטיסי האשראי. חיזוק לדברים שכתבתי, קבלתי השבוע במהלך צפיה בראיון של מרדית וויטני שהסבירה כי כעת החברות הללו על כביש ללא פניות אל עבר אובדן הרווחיות ועמידה בפני סכנה ממשית. הסכנה משתווה אם לא מעבר לכך לסכנה מקריסת הבנקים, שכן מעבר לפגיעה הברורה מאליו בקווי האשראי למשבר מעין זה תתלווה תחושה קשה של איבוד אמון הצרכנים בד בבד עם הקטנת רמות ההוצאה. לכן, המעוניינים בכך יכולים כבר כעת לפתוח פוזיציות שורט על חברות אלה מתוך אמונה כי המיתון יוביל בהכרח להקטנת הצריכה שתוביל כמובן לפגיעה ממשית בחברות האשראי.
שתי בשורות חיוביות אמיתיות כן היו השבוע.
הראשונה, היא הסכמת ארגון העובדים של פורד לשינויים בחוזה העבודה. דבר ידוע הוא כי בחברות הרכב מצויים ארגוני העובדים החזקים ביותר, ולכן השלב הראשון לפתרון משבר הרווחיות הוא שינוי (פגיעה) בלתי נמנעת בעובדים. עד כה, אלה סירבו בכלל לשקול בכל שלוש החברות, אך כעת ככל הנראה הבינו את עומק המשבר ואת חיוניות במהלך זה. ניתן שער ולקוות כי גם קרייזלר וג'נרל מוטורס ילכו בעקבות פורד.
ואילו הבשורה שניה, היא עליה חדה של כ 13% בביקוש למשכנתאות. התבטאתי כאן בעבר, כי עד שצניחת מחירי הדירות לא תיפסק לא תחול התאוששות בכלכלה. אמנם, שבוע אחד אינו מעיד על שינוי מגמה בשום אופן ולכן יש להמשיך ולעקוב אחר הדברים, אך יתכן שאנו רואים כאן האטה משמעותית בצניחת המחירים שכן יותר משכנתאות משמע פחות בתים בשוק.
מניות ומגזרים
דולר- אני ממשיך להחזיק בדעה כי שורט על הדולר הוא הדבר הנכון, שכן הדולר עומד בפני תיקון שעושה רושם כי התחיל בימים האחרונים. לא דרמטי במיוחד, אך מתבקש בהחלט.
נפט – קשה מאוד לעקוב אחר הסחורה הנ"ל, שכן כל הודעה יכולה להזניק את המחיר. עם זאת, ובהתחשב בנתוני המאקרו שלא השתנו מהותית בחודש האחרון אין מקום לעליה החדה כל-כך. אני מדגיש שוב שכהשקעה לשנה ויותר מדובר על השקעה מצוינת עם רווח של עשרות אחוזים אך בטווח הקצר בהחלט יתכן ונראה ירידה במחיר חבית הנפט.
תכוף; גבעות; שטאנג – אין טעם להחזיק במניות אלה. צר לי כי אני יודע שרבים רואים בהן מניות התעשרות אך ההיסטוריה מלמדת אחרת, והמחזורים ההולכים וקטנים לא יעשו חסד עם מחירי המניות הללו.
כור – אע"פ המחיר האטרקטיבי, כל עוד נמשכת הרפתקאת דנקנר בשוויץ אין טעם להחזיק במניה.
אלביט מערכות – כצפוי דוחות מצויינים. בטווח הקצר עדין להימנע, לטווח הארוך ממשיכה להיות אחת המניות המומלצות ביותר.
גולף – מניה טובה שכדאי להכניסה לתיק כמשקל המדד. הדו"ח האחרון מפתיע לטובה, והצפי קדימה אף הוא חיובי.
פריגו – בטווח הקצר קרוב לוודאי שנצפה בתיקון מעלה. אינה מתאימה לטווח בינוני-ארוך, וככלל מתאימה יותר למסחר תוך יומי.
מקדונלדס - לפני כחודשיים ציינתי כמניה מומלצת במיוחד. הדוחות הפתיעו לטובה את כלל האנליסטים, ויש עוד מקום לעליות מתונות במניה. בכל מקרה, אין להחזיק יותר מחודש שכן קרוב לודאי שהדוח הרבעוני הבא כבר יראה ירידה מסוימת ברווחיות כתוצאה משחיקת שער החליפין.
תל-בונד 40 – ממשיך להיות האופציה הטובה ביותר למשקיע הסולידי, וכרגיל מומלץ לרכוש את כלל האגחים להוציא אגחי הנדלן.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות מרץ.
שבוע טוב ובהצלחה !
הגב עם ציטוט