השבוע המדדים נותרו במקומם, בעוד שבוע של דשדוש הדומה להתנהלות החודשית. העליה האיטית אך היציבה, לאחר ראשון השלילי, לא מותירה ספק כי יד הקונים בשלב זה על העליונה. ניתן לציין לשלילה את מחזורי המסחר העלובים העוברים רק במקצת את רף מיליארד הש"ח, אך היות ואנו נשלטים ע"י הנעשה מעבר לים (או בפועל ע"י החוזים) הדבר פחות משמעותי.
הדרמה האמיתית מצד הכותבים מתרחשת מאחרי הקלעים או נכון יותר לומר, אינה מתרחשת. מחזורי המסחר בנגזרים הולכים והופכים קשים על גבול הבלתי אפשריים, ואע"פ שבשלב זה הרווח מאוכף 1130 נאה ביותר, הדבר מעורר חשש אמיתי. חוזר נזילות מקשה על התנהלות תקינה וניוד פוזיציות. כתוצאה מכך, הפיזור הרחב בכתיבות החודש הוא ברירת מחדל ולא רצון. אף אחד מהכותבים לא רוצה להסתכן בתנועה חדה של המדד בשבוע הפקיעה, ולכן הכתיבות הן עקב בצד אגודל.
גם סטיות התקן לא עושות חסד עם הכותבים, וזאת משום שהשוק מסרב להתרגש מהנעשה מעבר לים, והסטיות סביב 15% מובילות לתמחור עלוב למדי של האופציות המחייבות עבודה בתוך הכסף שלא לומר על הסטרייק עצמו.
השחקנים הערים לתנועת הקונים, בחרו לממש מרבית השבוע את פוזיציית השורט דווקא מתוך הבנה כי השוק שם פעמיו צפונה, וכך יכולנו להבחין במרבית שעות המסחר בחוזים אופטימיים וביחס C/P התומך במגמת העליות.
החששות הגבוהים וחוסר הנזילות מצד אחד, ומאידך הרצון ברווח נאה הוביל השבוע לכתיבה נרחבת באופציות על גבול הכסף ובקצב של כ 20 אלף יחידות חדשות מידי יום.
הגבול התחתון הפך השבוע להיות מוחלט ומצביע על פקיעה עד לרמת 1100 הנקודות. לעומתו, הגבול התחתון עודנו אמורפי, אך פקיעה אופטימאלית נמוכה מ 1150-1160, ומעבר לרמה זו יאלצו השחקנים לבצע התאמות ושינויי פוזיציה.
סטיית התקן כאן היא תעלומה אמיתית בפני עצמה, והמעוף נסחר נמוך בכ 40% מהסטיות המקבילות בעולם, גם אם ניקח בחשבון כי הסופ"ש בעולם היה חיובי בסה"כ. ההסבר היחידי לתופעה זו הוא שבישראל קיימים רק שני מצבים:אופוריה ודיפרסיה, ולכן כל עוד שווקי העולם "רק" יורדים ולא קורסים, הציבור מפרש זאת כאתנחתא זמנית מהעליות ותו לא.
ניתן לסכם ולומר, כי בשלב זה הכותבים מחייכים ומאושרים לאור השחיקה המסיבית באופציות אך במבט קדימה בהחלט קיימת עננה אפורה המעכירה את האוירה בשל החשש כי תנועה חדה תלחץ לסגירה ועלולה אף להוביל לסקויז כתוצאה מהיעדר נזילות.
הציבור מוסיף לתת את הטון בצורה ניכרת, ועל אף שכתיבות השחקנים מורות בשלב זה לכיוון 1130, סביר כי רבים לא יסתכנו באם המדד ימשיך לטפס ויעדיפו להקדים תרופה למכה ולסגור הפוזיציה.
לשאלת רבים, בנוגע ל"חשיפה" כי 2 קרנות גידור זרות קונות כל יום מניות ואג"ח ת"א ב 100 מליון דולר כל אחת, לא היו דברים מעולם וזה ממש הבל הבלים. שאלות רבות הופנו אלי, בשאלה האם אכן זהו ההסבר למצב הקיים אך יותר משזה לא ההסבר (אלא הציבור) זה לא המצב הקיים. האם באמת עולה בדעתו של מישהו ש 2 קרנות מבצעות מידי יום רכישה בכ 800 מליון ₪?! האם הכותב אכן זכר לבדוק ביום הפרסום, (ובכלל בשבועיים האחרונים) כי מחזור המסחר בקושי עבר את המיליארד ₪ והוא מיחס כ 80% מהמסחר בבורסת ישראל לשני גופים?! ובכלל, מה עניין קרנות הגידור עם אג"ח ומניות בחוסר נזילות משווע?! הדבר מלמד על חוסר הבנה בשוק הנגזרים, ועל נסיון להסביר תופעה בהחלט מוזרה בכותרות בומבסטיות לא מבוססות ותלושות מהמציאות.
הקרן היחידה בשלב זה הפעילה בארץ בהיקף משמעותי (כ 15-20 מליון דולר ביום לרבות מכירה) הינה K1, ולא ידוע על אף קרן אמריקנית הפעילה בשוק בהיקף כלשהוא.
ההסבר הוא כרגיל שוב הציבור, ולראיה הקרנות הקונצרניות שרשמו בשבוע החולף גיוסי ענק של 190 מיליון ₪ ביום ! איני זוכר קצב גיוסים כזה בחמש השנים האחרונות, והמחדדים יציינו כי גם הקפים דומים בתקופת גאות תמיד התחלקו באחוזים נאים עם שוק האג"ח הממשלתי דבר שאינו בנמצא הפעם.

ברמת מאקרו מקומית, לא היו כל שינויים או התפתחויות והדבר הבולט היחידי הוא המשך רכישות הדולרים מצד פישר, שהסתכם בחודש ינואר בלמעלה מ 1.5 מיליארד דולר.
יתרות המט"ח של ישראל הגיעו אם כן, ל-61.6 מיליארד דולר, כשבחודש החולף, הירידה בשער החליפין של הדולר גרעה 475 מיליון דולר. כבסטיית התקן לה חוקים משלה בישראל, כך גם לצמד שקל-דולר רומן ייחודי, ולכן למרות שהאירו קורס בעולם בשל נפילת מדינות באיחוד, השקל מפגין עוצמה ולאור יחס נתוני מאקרו מקומיים/הדפסת כסף אמריקנית, ניתן למצוא תימוכין לכך שלא ירשם זינוק בשער המטבע.

באירופה, הרגיעה השבוע היא רק למראית עין. אם נסתמך על הפן הכלכלי של הדברים, הרי שעלות הביטוח כנגד חדלות פרעון של ספרד, יוון ופורטוגל הוסיפה לעלות גם השבוע, עד לכדי רמות שיא.
עלות הביטוח, עבור החברים שאינם בקיאים, כשמה כן היא: כמה יש לשלם כנגד כל 10 מליון דולר אג"ח מדינה. הביטוח הוא כמובן אקטואריה טהורה, ולכן רבים נשענים עליו בהערכות חדלות פרעון. כיום, העלות כנגד 10 מליון דולר אג"ח ממשלת פורטוגל הוא כרבע מליון דולר כשרק לפני כרבעון העלות היתה קרובה לרמות של 150 אלף דולר בלבד.
אם חשבתם שזה גבוה, יש לשים לב למדינה חדשה-ישנה נוספת שעלות הביטוח בה זינקה השבוע: דובאי. אמנם עלות הביטוח ל 10 מליון דולר מאז נובמבר עמוק מעל החצי מליון, אך מעניין לציין שחמקה מעיני המשקיעים קפיצה בדמות 100 אלף דולר נוספים, לסביבות רמת 625,000$.
כאן, שוב מתחילה להיווצר הבעיה אליה כיוונתי מזה זמן בדמות אי-פתרון הבעיה אלא טיפול בתסמינים בלבד. אבו-דאבי תציל את דובאי, גרמניה את יוון, והאיחוד את פורטוגל וספרד אך זוהי אינה דרך. נוצר כאן מעין מגדל קלפים רעוע, ועוד שתיים או שלוש מדינות חזקות באירופה ואז כבר נתחיל לעסוק בהצלת יבשות...
העיניים באירופה נשואות כעת לגרמניה, שהיתה ותיוותר הקטר. לנתוני האבטלה מלפני שבועיים, שהציגו עליה בפעם הראשונה מזה חצי שנה, התווסף נתון האינפלציה שלימד על דריכה במקום, ועל ביקושים שפחתו. כל הידרדרות אמיתית תבוא לידי ביטוי בראש ובראשונה בגרמניה ולכן חשוב לתת תשומת לב יתרה לדאקס.

גם אסיה רעשה וגעשה השבוע לאחר הידוק מוניטארי נוסף בסין, שהוביל לירידות בשווקים. הממשל בסין הורה לבנקים להגדיל את רזרבות המזומנים בפעם השנייה החודש, בכדי לרסן את מתן האשראי ולקרר את הצמיחה המהירה – מהירה מידי. הבנקים יאלצו כעת להיוותר עם יותר פקדונות ביחס לאשראי שהם מספקים, מה שכמובן יחסיר מהיכולת לספק אשראי לחברות וחשוב מכך לפרטיים.
ההחלטה תיכנס לתוקפה החל מה-25 בפברואר, וצפויה להשפיע ישירות על שוק ההון המקומי. חשוב לשים לב לדחיפות המהלך, המגיע זו הפעם השניה החודש. אין ספק שהצעד הראשון לא השיג את מטרתו, ולכן כעת הממשל מבצע מהלך אגרסיבי יותר, ולהערכתי צעד אחד ברצף צעדים.
עד כמה לא השיג את מטרתו? עיון קל בנתונים האחרונים מלמד כי סך ההלוואות שניתנו בינואר היה גדול מכל הרבעון האחרון כולו ! הלוואות בסין זינקו ל-1.4 טריליון יואן (203 מיליארד דולר) בינואר ומחירי הנכסים עלו לרמתם הגבוהה ביותר מזה 21 חודשים, ובמלים פשוטות – כשלון נחרץ בהשגת היעד. הצעד השני, החריף יותר מוביל לחשש כי המהלך עלול לדרדר את הכלכלה העולמית, שהתאוששותה נתמכת במידה רבה ע"י הכלכלה הסינית הצומחת בקצב חסר תקדים.
אפשרי לחלוק על הערכות הממשל (שאני דווקא סבור כמותם כי הבועות החמורות מתפתחות בסין) אך חייבים להחמיא על האומץ לבצע הידוק מוניטארי תוך ידיעה כי הדבר יוביל לירידה בשוק המקומי. בניגוד לברננקי, הממשל בסין שם את הכלכלה לפני הבורסה, ולכן לטווח הארוך אין ספק שהצעד מבורך אע"פ שסביר שבטווח הקצר יוביל לירידות ולבטח לתשואת חסר ביחס לעולם.

הדולר לא הציג מהלך דרמטי שבועי אך אם נפתח מעט את הפריזמה הרי שהוא מסכם חודש נהדר מול האירו, וחודש אחרון של דשדוש מול השקל. הצפי מול האירו עודנו התחזקות בשל אי-ודאות בשווקים, ולכן בריחה לכיוון הדולר. גם ההערכות הקשות בדבר התפרקות גוש האירו, לא תורמות למטבע אך נדמה לי שהטוענים לכיוון זה פסימיים יתר על המידה.
הזהב לא ביצע מהלך מעניין, ואילו הנפט הציג עליות נאות שבשישי התקזזו משמעותית. הערכנו בשבוע החולף כי יגיע תיקון טכני, ובאותה נשימה כי בטווח הבינוני עדיין יש מקום לירידות נוספות במחיר החבית. כמובן שהודעת סין עמדה ברקע לירידה, בשל הנמכת ציפיות קצב ההתאוששות אבל אין ספק שנתון מלאי הנפט שהצביע גידול של 2.42 מיליון חביות במלאי הנפט של ארה"ב, היה הגורם הלוחץ האמיתי. ההרגשה היא כי סימנו וי על התיקון הטכני וכעת פני החבית שוב לדשדוש-ירידות.

בארה"ב, הנתונים היו סה"כ חיוביים ותמכו בשבוע הירוק. הנתון המרכזי היה תביעות האבטלה שירדו מעבר לתחזיות המוקדמות, עד לכדי הירידה הגדולה ביותר מאז יוני 2009. הירידה של 43,000 תביעות לרמה של 444,000, היתה נמוכה מתחזיות האנליסטים שצפו ירידה לרמה של 467,000 תביעות, ודי היה בכך בכדי לשנות סנטימנט שלילי שנבע בעיקרו לא מנתונים גרועים כי אם מהערכות חיוביות מידי.
ניתן למנות את סנטימנט הצרכנים של מישיגן כמשתייך לנתונים השליליים, לאחר שירד בפברואר ל-73.7 נקודות בהשוואה לצפי של 75 נקודות, אך ירידה מינורית זו לא מהווה משקל נגד לנתונים אמיתיים כפי שהוזכר לעיל.
הדבר המעניין השבוע, לו חיכו המשקיעים בכליון עיניים, היה אסטרטגיית היציאה של הפד מתכניות החילוץ השונות. אם לסכם במשפט אחד: אמר הרבה ולא אמר כלום.
כותרת הנאום של ברננקי היתה:"חשיפת אסטרטגיית היציאה". חשיפה לא היתה שם.
השווקים התעלמו מדיון מתיש למדי, והתרכזו במשפט החשוב מבחינתם: "נכון לעכשיו הכלכלה האמריקנית עודנה זקוקה לתמיכה", ובמלים אחרות אין חשש להעלאת ריבית קרובה והמשך היעדר האלטרנטיבה צפוי לתמוך בוול סטריט.
היו שם עוד ניסוחים פתלתלים אך דבר אחד לא היה שם: תאריך. בהיעדר תאריך אין משמעות לתוכן (שמלכתחילה לא היה), ולא ניתן להסיק דבר וחצי דבר. הדבר עד כמה שזה ישמע מוזר, תומך בהחלט בוול-סטריט, משום שגם חוסר החלטה בשלב זה הוא החלטה טובה, והדבר מהווה כרגע משקל נגד לנתונים הבעיתיים של הכלכלה ודוחה את הירידות הצפויות בשווקים.

מניות ומגזרים

מגזרים – השוק בהחלט לא ביצע שום מהלך השבוע, היכול ללמד אותנו לחיוב או שלילה על מי מהמגזרים ולכן ההערכה בעינה עומדת.
פריגו – שיא כל הזמנים למניה אך אני מדגיש שוב אחרי שגמענו איתה עשרות רבות של אחוזים, כי בשלב זה היא מתאימה למשקיעי הטווח הבינוני -ארוך בלבד. כל הסיבות מצביעות על המשך גל העליות, ויחד עם זאת ברור למדי כי מתבקש תיקון טכני לזינוק האחרון.
מלאנוקס – אחרי שנה מצויינת למדי, החברה מפתיעה עם צפי חיובי מעל רף ההערכות המוקדמות גם ל 2010. אחת החברות להן פוטציאל תמיכה נאה, ובהחלט מתאימה לתיק ההשקעות בסכומים נמוכים, מכיוון שהמחזור במניה מליונים בודדים בלבד.
ווטרס (WAT) – לאור מספר פניות בבקשה למסחר תוך יומי, דבר אליו אני מתנגד לחלוטין, מוצעת בזאת המניה הנ"ל. המחזור במניה בהחלט יציב, אך חשוב מכך היא מתנהלת בעצבנות שלא מובילה לשום מקום ובסיכום שנתי כמעט ולא זזה. לא צפויה נפילה במניה, דבר מאוד חשוב במסחר תוך יומי,וניתן בהחלט לרכב על הגל התוך יומי.
אדוונסד מיקרו (AMD) – חברה העוסקת בתחום הבעייתי של פיתוח וייצור מעגלים דיגיטליים, שחוזרת לאחר שלוש שנים לרשום רווחיות. מתאימה לחובבי הטווח הבינוני לאור התפתחויות בענף, וחוזק החברה ביחס למתחרותיה.


• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות פברואר.
• אנו מודעים לבעייתיות הגלישה בצאט בשבוע האחרון אך הסיבה לכך היא מבורכת – נעשה בימים האחרונים שדרוג מסיבי כחלק מהכנת האתר לפונקציות נוספות שיועלו בעתיד הקרוב לרווחת החברים. סבלנותכם וסליחתכם.


שבוע טוב ומוצלח !