שבוע יציב, עם נטיה לירידה קלה הסתיים באחד העם, כשכצפוי פקיעת אופציות המעוף נותנת את הטון. בסקירה האחרונה הערכנו כי שחקני המעוף "יתערבו בצורה ברוטאלית" במדד בעת הצורך, ועם הקירבה ל 1180 הנקודות. זוהי מבחינת שחקנים רבים היתה נקודת קו שבר ונקודת הפסד חודשית מוחלט, ובהתאם כל המאמצים כוונו לכך. הציפייה היתה כי וול-סטריט תספק אתנחתא קלה שתאפשר לכותבים לסגור פוזיציות, ולסכם חודש קשה אך חיובי. עד אמצע השבוע נדמה היה כי תכניות לחוד ומציאות לחוד: השחקנים מצאו עצמם נאלצים להתערב לאחר ראשון ושני חיוביים שהובילו את המדד להוסיף לטפס, ניצבו הכותבים קרוב מאוד, קרוב מידי, לאותה נקודה בעייתית. הפור נפל על שלישי כשינוי המגמה, ואכן ההתערבות בשלישי היתה חריגה (אם כי צפויה) בעוצמתה: בעוד אירופה נסחרה סביב אחוז עליה, והחוזים העתידיים הורו על כחצי אחוז מעלה, בישראל המסחר "נתקע" סביב האפס כשהוא נע בתנודתיות תוך יומית של 2 עשיריות בלבד. מכיוון שהדולר עלה השבוע, כמו גם מניות הארביטראז, לא נותרו בידי השחקנים מניות אמיתיות להשפעה והם נאלצו להתמקד רק בחלק מנכס הבסיס - מניות הבנקים. גם מי שאינו בקיא ברזי תמרון המדד, יכול להבחין בנקל כי בעוד המעוף מסכם שבוע עם ירידה של כחצי אחוז בלבד, מדד הבנקים רושם צלילה בת 4% ! הכל כוון לכך שכל אופציות CALL1180 יוותרו מחוץ לטווח הפקיעה, ומכיוון שהסטייה צללה לעומקים חדשים, ברור היה כי די יהיה ביום אחד נוסף של שחיקה בכדי לסגור את הפוזיציה ברווח/להבטיח כמעט במאת האחוזים פקיעה נוחה. מכיוון שהמשימה הושגה בשלישי, וברביעי המדדים גמגמו, קרי, היעד הושג, הדבר איפשר למרבית השחקנים לסגור את הפוזיציה. מרביתם אך לא כולם. במשך השבוע הצטרפה כתיבה מסיבית לcall1180 ע"י גוף מסויים, שהניחה פקיעה מעל 1170 היות ואותו גוף הירבה בפוזיציית PUT. ההערכות אותו הגוף היו כי השחקנים לא ימהרו להחזיק את נכס הבסיס עד לפקיעה עצמה ממש או לחילופין כי צפוי סקוויז במדדים. מכיוון שההערכה הראשונה התקיימה, נותר אותו גוף לבד במערכה ויכל להרשות לעצמו פקיעה אופטימאלית. בסקירה הקודמת ראיתי כי חלק חלקו על יכולת השחקנים, ולדעתי הראיה הטובה ביותר ליכולות השליטה במדד הגיעה ברגע הפקיעה כששניות לאחריה צלל המדד ב 0.6%.
מבחינת השחקנים אין ספק כי מדובר בחודש מתיש. סטיית התקן החודש הותירה את הכותבים עם פרמיה עלובה למדי, שמעלה שאלות בדבר כדאיות הפעילות בנגזרים במצב מעין זה. בצידו ההופכי של המטבע, ניתן בהחלט לציין כי אלו העובדים על שוקתות גילו כי מעולם לא היה קל יותר לבצע כתיבה יחסית קרובה ותיקונים בהתאם, אך אין ספק שהכותבים מסכמים רווח קל בלבד לעומת המצב בתחילת החודש בו הפקיעה האופטימאלית כוונה לסביבות 1130-1140.
מבחינת פברואר – בניגוד לחודשים קודמים, ובעיקר בעקבות החודש האחרון, מרבית השחקנים טרם פתחו פוזיציות חדשות ובשלב זה בעיקר עסוקים בהערכת המצב החדש. מצד אחד אין מספיק פרמיה בכתיבות רחוקות, ומאידך לכתוב אוכף על הסטרייק המניב 3500 ₪ בלבד, אף זה מצב לא כדאי בעליל. ההרגשה בקרב הכותבים היא שהמדד צפוי להוסיף להיסחר גם במרץ בסביבות 1100-1200 אך עם הרגשה לא הולכים למכולת, ולכן סביר כי תהא המתנה לשני ושלישי בכדי לגבש דעה, ובתקווה שסטיית התקן תכניס קצת סומק בלחיינו.
אם לסכם את פברואר, הרי שסה"כ מדובר על חודש של יציבות ולא מעבר לכך. המעוף בצע תנועה חדה מטה לכיוון ה 1100, פניית פרסה מעלה עד לסביבות 1180 הנקודות, ובסה"כ החודש לא תרם מידע מהותי בנוגע לצפוי במבט קדימה. המחזורים בימי ירידות ובימי עליות היו דומים למדי, והתחושה הכללית היא שעדיין קיימת זרימה מסיבית כל כספי הציבור פנימה. אני בהחלט מופתע מההיקף, היות והנחתי כי עד תום פברואר מרבית הציבור כבר יהיה בפנים אך הערכתי התעלמה מהמצב המתרחש בשבועיים האחרונים. מעניין לציין, כי אם עד כה כסף זרם, פחות או יותר, לכל האפיקים בצורה מסיבית, הרי שכעת נפדה כסף מקרנות אג"ח (בעיקר מדינה) ומועבר לכיוון מניות. במלים אחרות, שנאת הסיכון הולכת וקטנה. כסף חדש כמעט ולא מוזרם אך כסף המומר מאג"ח למניות בהחלט נצפה במחוזותינו.
התופעה בולטת בצורה קיצונית למדי: השבוע החולף היה הטוב ביותר בטיבו מתחילת השנה לתעשיית קרנות הנאמנות, ונרשמו בו גיוסי ענק של כ-1 מיליארד שקלים, כשמרבית הגיוסים נרשמו בקרנות המנייתיות ובקרנות האג"ח הקונצרני.
המנייתיות בלטו בעליות חדות עם גיוסים נטו של כ 100 מליון ₪, גיוס שהצליח להביא בסיכומו של דבר את פברואר לשורה תחתונה חיובית באותו סדר גודל. אזכיר כי פברואר נפתח בפדיונות ממוציעם לאחר שינואר הציג חודש חלש למדי בביצועים, והדבר המדהים ביותר הוא כי מתחילת החודש צמחה תעשיית קרנות הנאמנות בכ-2.7 מיליארד שקל ! זאת ועוד, בניגוד למקרים בהם צמיחה נובעת בעיקרה מעלית נכס הבסיס, הרי שמרבית הצמיחה נטו (כ-1.8 מיליארד ₪) משוייכת לגיוסים ואילו מיעוטה בלבד לעליה בערך הקרנות.
ברמת המאקרו, כפי שהערכנו בחר פישר להותיר את הריבית על כנה לאחר שניצל את המדדים השליליים שאיפשרו מרחב תמרון רב למדי. אני מתקשה לראות סיבות בשלב זה להעלאת הריבית גם במועד הבא, ובפרט שכל הסימנים מעידים כי אנו בעיצומו של חודש נוסף עם אינפלציה שלילית – סביב האפס. המעניין הוא שהשוק הסולידי, המושפע ישירות מכל החלטת ריבית קבל את הבשורה בנמנום משהו, והקרנות המתמחות הגיבו באדישות מוחלטת. ההגיון למצב זה נובע מכך, שבשלב זה המשקיעים המוסדייים מסרבים לחזור לשוק היות והתשואות מגוחכות בשוק הסולידי ובפרט בממשלתי. הצפי הוא שיכול תיקון בריא ומתבקש באפיק זה שיחזיר את כדאיות ההשקעה, או לחילופין שהבורסה המטפסת תוביל (כפי שמתקיים כעת) לניתוב כספים אל עבר אפיקים מסוכנים יותר שיאזנו את העקום. כך או כך, אין שום אטרקטיביות בשוק הממשלתי ובהחלט כל אפיק עדיף על פניו בשלב זה.
ברמת המניות אנו חוזרים לסיבוב נוסף עם מניית אפריקה, והפעם לאחר אזהרת רווח נוספת לפיה החברה תציג הפסד ברבעון הרביעי של רבע מיליארד ₪. את דעתי על המניה ציינתי זה מכבר, ואחזור כי תמחור ריאלי למניה הינו בסביבות 23 ולא כמחיר כיום סביב 40. לא אלאה שוב בהסברים, שהרי ניתן למצוא את הפירוט בסקירות קודמות אך החשוב להבין הוא שהבעיה רחוקה מפתרון ואנו עתידים לראות עוד לא מעט מערכות עד להכרעה מוחלטת בדמות אחד משניים: או שהחברה פשוט תגיע לפשיטה או לחילופין שלבייב יאבד בה את השליטה.
גם העתיד אינו ורוד עבור החברה. אזהרת הרווח נעוצה בירידה בשווי הנכסים של אפריקה נכסים, בעיקר באירופה. אפריקה ישראל מחזיקה בכ-67% מאפריקה נכסים, ומכיוון שגם האופטימיים ביותר מסכימים כי התאוששות נכסי הנדלן ביבשת האירופאית היא לכל היותר איטית להחריד, הרי שניתן בהחלט להעתיק את הכותרת ולשחזרה בדוח הרבעון הבא. חמור מכך הוא נושא הערכת השווי. מלל רב (למעלה מ 300 עמוד) מופיע בתשקיף אך דווקא משפט אחד זוכה למלוא תשומת הלב: "בהמשך לדיונים שהתקיימו עם רשות ני"ע ולפי ממצאים ראשונים של החברה, עולה כי חלו ירידות ערך בשווי נכסי אפי פיתוח בהיקף של 225 מיליון דולר". הירידה מוסברת בדחייה בלוחות הזמנים של חלק מהפרויקטים, משינויים בהיוון, ומאומדן מחדש של דמי השכירות הצפויים להתקבל. כמובן שהפחתות אלה יובילו את אפי לרשום הפסד רבעוני נוסף (סביב 200 מליון), אך התגובה של המוסדיים תלושה מהמציאות. כל הכותרות בישרו על זעם רב בקרב המוסדיים, הלם, ותהיות לעתיד. האמת היא פשוטה – להוציא תרגיל יחתני/שיווקי אין בכך כל אמת היות והדברים חשופים וידועים לעיני כל. אף מוסדי לא באמת סבר כי בזאת תמה סגת אפריקה, ולכולם ברור כי זוהי לכל היותר הפסקה נוספת בלבד. המוסדיים יתקפלו מהר מאוד מכל הכותרות המדוברות והסכם יסגר (שלא לומר ישלף, משום שאני משוכנע שקיימות תכניות מגירה למקרה זה וגם למקרה 2012) "לשביעות" רצון שני הצדדים.
אסיה בעיקר גימגמה השבוע, ואירופה סיכמה שבוע חיובי כשההפתעה החיובית הגיעה מבריטניה שהציגה התאוששות שמעבר לצפוי עת התוצר הרבעוני ברבעון האחרון של 2009 עודכן לעליה של 0.3% ולא 0.1% כפי שהעריכו בתחילה. בהחלט ניתן לומר כי הדבר מעודד, אך אני סבור שהזינוק במדדים היה משולל יסוד: הנתונים, גם לאחר העדכון, חלשים ביותר וזאת גם בהשוואה לציפיות המוקדמות. מבין המדינות המובילות ביבשת (אולי להוציא ספרד) מצבה של בריטניה הבעייתי ביותר, וכאן המקום להזכיר את העדכון לרעה דווקא של נתון התמ"ג לרבעון השלישי של 2009 זה מכבר.
אם ניתן להסיק מכך קשר ישיר הרי הוא כי לפאונד עוד כיברת דרך לא קצרה מטה ביחס לדולר, ובהחלט יש מקום להמשיך בפוזיציה זו.
הדולר מוסיף לרשום איתנות מול האירו, כשגם מול השקל נרשמה התחזקות השבוע אם כי לא כזו שניתן להקיש ממנה. הזהב מוסיף להתל במשקיעים, והנתון המשמעותי משוק הסחורות הגיע דווקא מהנפט, ונכון יותר לציין חוסר הנתון. אי-הפריצה של רמת ה 80$ לחבית נפט מעמידה את הזהב השחור בעמדה מצוינת לשוב פעם נוספת לכיוון ה 70$ לחבית. יחד עם זאת, ראוי להיות עם האצבע על הדופק מאחר והגיזרה הבטחונית עושה סימנים קלים של התחממות ומספיקה התבטאות אחת מכיוון איראן בכדי להעמיד בצל את כל ניתוחי המאקרו, ולפנות מקומם לפסיכולוגיה נטו.
בארה"ב, השבוע היה יציב אך אני אתמקד דווקא בסטיית התקן.
בניגוד לשבועות קודמים בהם ירידה במדדים הובילה לזינוק בסטיית התקן, הרי שהשבוע גם ימים אדומים לא הובילו לעליה ניכרת בסטיה אם בכלל. הדבר יכול להעיד על זינוק קל שבפתח, ובהחלט מעורר שאלות על רקע נתוני מאקרו חלשים ביותר שפורסמו השבוע.
הנתון המדאיג ביותר שהתקבל מהדוד סם הוא כמובן מדד אמון הצרכנים שצנח לשפל של עשרה חודשים. הנתון השלילי מגיע לאחר שלושה חודשי עליות וחודש לאחר שהגיע הנתון לשיאו, עם ירידה של 11 נקודות לרמה 46 נקודות, לעומת 56 נקודות בינואר. התחזיות המוקדמות עמדו על ירידה של 2.4 נקודות בלבד לרמה של 53.6 נקודות, ואין ספק כי תהום פעורה בין אנליסטי וול סטריט והצרכן האמריקני. לא תעזור אף עליה בבורסה שתוכל לשכנע את הצרכן האמריקני כי העתיד צופן לו בשורות חיוביות ובפרט על רקע שוק התעסוקה המדמם ושוק הדיור המידרדר.
מידרדר, משום שנתון מכירות הבתים החדשים בארה"ב ירד ב-11.2% בניגוד לתחזיות. הצפי היה בכלל לעליה, תוך התעלמות מכך כי החודשיים שקדמו להם הגיעו בעיקרם על בסיס תמריצי הממשל.
הנתון חותם את 2009 עם ירידה שלא תאמן של 23% לרמה של 374,000 בתים - הרמה הנמוכה ביותר זה 47 שנים !
על רקע הדברים הללו קל להבין מדוע הצרכן האמריקני מתקשה להישאר אופטימי כשמקום עבודותו אינו מובטח, וביתו-מבצרו מאבד מידי יום מערכו.
מנגד, ניתן וצריך לשאול שוב מדוע הבורסות אינן מבטאות חשש זה?
כבעבר, פעם נוספת די בדבריו של ברננקי בכדי לתמוך בשווקים כשהפעם היה זה במסגרת נאום מול ועידת השירותים הפיננסים של בית הנבחרים האמריקני. את השווקים מעניין בעת הזו לשמוע את אותו משפט פעם אחר פעם, וגם הפעם ברנקקי לא איכזב: הריבית תיוותר ברמה האפסית עוד זמן רב, היא לא תועלה בעקבות ריבית הניכיון, ובאופן כללי הפד ימשיך לתמוך כשהעלאת הריבית אינה נראית באופק. בעת הנוכחית די בכך, באותה יצירת אוירה של חוסר אלטרנטיבה בכדי להזרים כספים לשוק האמריקני או לכל הפחות לתמוך בו ברמות הנוכחיות. אם מישהו סבור כי בישראל אין אלטרנטיבה לכסף, בוודאי יסכים הלה כי בארה"ב המצב חריף פי כמה ולכן התהליך המתקיים בשתי המדינות (כמו גם במרבית העולם) דומה למדי.
הנתון הבודד החיובי השבוע היה נתון התמ"ג שרשם עלייה של 5.9% ברבעון הרביעי, בעוד הצפי היה לצמיחה בשיעור של 5.7%.
נתון זה, המצביע על קצב צמיחה שנתי כמו גם קצב הצמיחה בכל אחד מהסקטורים, יכול להיחשב לחיובי אם כי דווקא הנקודה המרכזית בו בעייתית למדי – נתון המכירות לצרכן, המהווה חלק מנתון התמ"ג רשם דווקא יריידה ביחס לחודש שעבר והעלה את מפלס החששות, בטח על רקע נתון אמון הצרכנים השלילי.
כפי שציינתי בשבועות האחרונים, בנתונים אלה בשלב זה אין להוות משקל נגד לדבריו של ברננקי אך כלכלה אינה יכולה להישען על דיבורים בלבד, ובהחלט המצב הנוכחי בשווקים של ניתוק גמור מהכלכלה הריאלית עתיד להסתיים בקול פיצוץ גדול.
מניות ומגזרים
גולד פילדס (GFI) – דרך מעניינת להשקיע בזהב באופן עקיף. המדובר הוא בחברה המחזיקה מכרות זהב, ומצויה כעת בפני תהליך התרחבות לכריה של מתכות נוספות. המצבור הנוכחי די בו בכדי לשמור על רמת רווחיות נאה, לצד אפשרות ממשית של עליה במחירי הזהב שכמובן תשליך ישירות על החברה. כדאית לטווח בינוני ומעלה.
רייט אקספרס (WXS) – חברה העוסקת בעיקר בתמסורת נתונים, ומסכמת את רווחי 2009 עם עליה דרמטית ברווחיות לצד התיעלות בסעיף הוצאות המימון והוצאות המכירה. הנהלה מרשימה ביותר המציגה חזון בר השגה ואופטימי למדי. מתאימה לכל טווח לרבות טווח קצר.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה. שימו לב, שמרבית המניות הישראליות שהוצגו בסקירות האחרונות מציגות תשואות פנומנאליות, ובלי קשר לכדאיות ישירה יש לשקול הקטנת הרכיב המנייתי ע"י מכירת חלק מהחזקת המניה.
• את אסטרטגיית האופציות, ניתן למצוא תחת פורום אופציות מרץ.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
)..
