השבוע החולף היה ירוק בצורה מובהקת, ובכמה רמות מעל יתר בורסות העולם. מה שהחל כשבוע חיובי הפך עד מהרה לראלי שבועי עם קפיצות חדות במהלך המסחר התוך יומי שהניבו דרמות לא מעטות. מעבר לכל הנתונים החיוביים, והארביטראז הנתון, בראש ובראשונה אנו חווינו סקוויז וליתר דיוק שלוש פעמים. בשבועות האחרונים, ואף בסקירה האחרונה, הזכרתי לרעה את חוסר הנזילות בשוק הגורמת לא פעם לכמעט חוסר פקודות/ציטוטים עד כדי מצב בו ההפרש בין מוכר לקונה בלתי נתפסים. השבוע הדבר החריף והדוגמא הבולטת ביותר התרחשה בראשון ושני, עת המדד זינק ללא סיבה נראית לעין, כשרק מעקב אחר ספר הפקודות מלמד על התכסות מסיבית מצד השורטיסטים שהתבדו בהמתנתם לתיקון אגרסיבי מטה. התעודות שצפו במהלך לא מיהרו לגלגל פוזיציה, וכך הראשונים נאלצו לקנות ב"כל מחיר" מה שכמובן הוביל את המדד לעליה מטאורית.
קצב הכתיבות המסתמן מוסיף להיוותר סביב רמת 20 אלף כתיבות ליום אך המגוון הרחב של האופציות הנכתבות ממעיט מסחירות של כל אופציה, ויש לזכור כי אם לא די בכך הרי שאופציות על הכסף איבדו מעט מזוהרן כתוצאה מעליית המדד. מצב של סקוויז הוא נדיר למדי בתחילת חודש, אך יש בו גם ברכה: מוטב לבצע שינויים בעל כורחך בשלב מוקדם בו עוד ניתן להציל ולמקסם כתיבות על פני האלטרנטיבה הנוראה של סקוויז בשבוע הפקיעה. כרגע הגבול העליון עודנו אמורפי למדי, כשרמת 1165 מהווה גבול תחתון יציב למדי. אין זו בחירה ראשונה אלא מצב קיים הנתון כגל-עד לאוכף המקורי בתחילת החודש, וכעת מירב המאמצים מופנים לכתיבות, שהרי אין ספק כי במידה והמדד ירד לרמת 1170 הנקודות זה יכול להיות כליבוי של השחקנים אך לא בזכות השחקנים, ובמלים אחרות, הדבר דורש מהלך אמריקני ראשי.
חלק הארי מהעליה הזניחה בסטיית התקן ניתן לשייך לזינוקים החדים שחלו בשלושת מקרי הסקוויז בשבוע החולף, ולכן בהחלט אפשרי להתעלם מאותה עליה, ובפרט שארה"ב דווקא צימצמה פערים ואילו הסטיה כאן נותרה סביב רמות ה 16%. הסטיה בארה"ב ירדה בפעם הראשונה מזה חודשים אל מתחת לרמת ה 20%, ויותר משהיא מסמלת צפי להמשך עליות היא מגלמת כרגע יציבות בשוק ברמה הנוכחית. חובה על המשקיעים לעקוב השבוע ולבחון האם מדובר על ירידה טכנית קצרת טווח מתחת לרמת ה 20% או שמא מדובר על התבססות מתחת לרמה זו (להערכתי הסטיה תעלה חזרה מעבר לרף הנוכחי אם כי לא בצורה דרמטית בשבועיים הקרובים).
השקת מדד הביומד תרמה את חלקה לדחיפת המדדים מעלה, היות והבורסה נכנעה לתכתיב או אולי רצתה לבחור בפופולאריות, שהרי אין כל הגיון בהשקת מדד נע (המניות במדד אינן קבועות) ששווי השוק שלהן כה נמוך. הדבר שווה ערך להשקת מדד מניות הקמעונאות, ובטרם תפסלו זאת על הסף, תזכרו ששווין המצרפי גבוה משווי כל מדד הביומד. יחד עם זאת, אין ספק שזינוק של 8% בשלושת ימי המסחר הראשונים להיווסדות המדד, מעידה על הטרנד הלוהט כיום (לצד הגז-נפט) וסביר כי תתמוך במניות המגזר בשבועות הקרובים. כמובן, שפעם נוספת לא המוסיים הם הרוכשי מהמדד, משתי סיבות: הראשונה, המוסדיים מעדיפים בחירה של מניות נקודתיות על פני מדד בו מחצית החברות כמעט ולא מוכרות, ואילו הסיבה השניה היא שמלכתחילה המוסדיים לא חיכו להשקת המדד, ולכן צד הרכישות שלהם הסתיים זה מכבר.
השקת המדד, היא המשכה הישיר של הנכתב בסקירה האחרונה בדבר מעבר הכספים הפנימי כעת (פחות כניסה נטו יותר תנועה כיוונית) לכיוון אהבת הסיכון. לראיה, בסיכום חודש פברואר, ובנטרול הקרנות הכספיות (פדיון של כחצי מיליארד ₪), הגיוס עצמו פחות מעניין אלא דווקא מעקב אחר מעבר הכספים: באפיק הממשלתי רשמו קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד את השבוע החלש ביותר שלהן השנה עם פדיונות של כ-0.4 מיליארד שקל, מה שהוביל לפדיונות כמיליארד ₪ בסיכום חודשי, כהמשך לפדיונות שכבר נרשמו בינואר. לא רק חיפוש התשואה ואהבת הסיכון לקחו כאן חלק, ואין ספק כי הורדת הציפיות האינפלציוניות להמשך השנה תרמו אף הן את חלקן. ולעומתן, הקרנות המנייתיות רשמו גיוס מרשים של כ-170 מליון ₪, זאת לאחר שבשבועיים האחרונים כבר גייסו כ 200 מליון ₪.
אין ספק כי הציבור מצביע בשלב זה ברגליים לטובת הקרנות הקנייתיות ודוחף בכח רב את המדדים מעלה. לפני הכל זהו הפקטור העקרי בגל העליות, ויתר הגורמים (דוגמת הסקוויז שהוזכר לעיל) הם פועל יוצא של מהלך ראשי זה.
תחום האג"ח עצמו הופך חסר הגיון מיום ליום, ואם במניות עוד יש מוסדיים פה ושם הרי ששוק האג"ח מצוי בקפאון עמוק מצד אלה. בודדות האג"ח עם תשואה לפדיון הגבוהה מ 5% שנתית, קרי, רמות שפל היסטוריות, והשוואת המרווח אל מול האג"ח הממשלתי מעמיד את הראשונים באור לא לוגי – היתכן כי אג"ח חברה, כל חברה, יהא בטוח מאג"ח מדינת ישראל?! כמובן שהתשובה שלילית, ולכן העליה הקלה אך עקבית בתל-בונדים משויכת לשמקיעי הציבור הנכנסים לבורסה דרך הקרנות המעורבות, שמצידן מחוייבות לרכוש בהתאם.
הדבר אינו נעלם משורת המנפיקים העתידה לפקד אותנו בשבועות הקרובים (קרדן, טמפו,...) מה שבוודאי יוסיף ללחץ הקים ממילא על הבונדים.
ברמת מניות לא התרחש משהו יוצא מגדר הרגיל השבוע, להוציא האכזבה במניית זרח. איני מתכוון להתמקד יתר על המידה, היות ודעתי על מניות מסוגה ידועה זה מכבר. צניחה של 30% ביומיים מבהירה היטב את שאני רושם: לא ניתן לנתח מניות "הכל או כלום" אך אם לשפוט עפ"י מקרי העבר ב 99% מהמקרים השקעה במניות אלה אינה מוצדקת. טיעון הנגד הוא אמנם שהצלחה במניה היא כבירה אך להוציא ישראמקו (הנכללת באותו אחוז בודד) אין במחוזותינו חברה שזינקה מאות רבות של אחוזים על סמך גילוי ממשי ולא ספקולציה. לא אפרט מעבר לכך, שהרי לבטח המטרה היא לא לזרות מלח על המשקיעים במניה, אך אציין שכזרח יש עוד מקרים והבולט בהם הוא גבעות. כן אחזור על שציינתי כמנטרה המוליכה אותו בהשקעה במניות מסוג זה: הסיכון לא משתלם, ובמידה וכבר יש תגלית ממשית, אפשרי תמיד "לקפוץ על הכרכרה" ולהסתפק "רק" בעשרות רבות של אחוזים ולא במאות (ע"ע ישראמקו).
באירופה, עיקר תשומת הלב עדיין מוקדשת ליוון, והדבר בהחלט מעניין היות ובמונחים אבסולוטיים מצב ספרד קשה ועגום יותר. אמת כי הגרעון הספרדי נמוך מזה היווני, אך בשכלול האבטלה ופרמטרים נוספים אין ספק כי ספרד תהווה נטל כבד מיוון. כך או כך, בשבועיים האחרונים פוזרו לא מעט הבטחות מצד חברות באיחוד, ובראשן גרמניה. במבחן התוצאה – טרם הועבר אירו בודד ליוון, ולכן התנודתיות בבורסה היוונית אינה מוצדקת, שהרי המצב האבסולוטי שריר וקיים.
יוון מצידה עושה כל שאל ידה בכדי לחזר ולשכנע את האיחוד כי היא ראויה לתמיכתו. הצעד המשמעותי ביותר מוצא את ביטויו ע"י הורדות נוספות בתקציב בסך של כשש וחצי מיליארד דולר. הקיזוז צפוי בעיקר ע"י העלאת מיסים (אלכוהול וטבק), אך בהחלט ברור כי הדבר לא ירצה את ראשי האיגוד וידרשו צעדים נוספים. חרב הפיפיות היא שצעדים נוספים יקשו על הכלכלה הריאלית להתאושש, ומעגל הקסמים הזה צפוי להימשך עוד זמן רב.
אם לשפוט עפ"י האינדיקטור המוחלט למצב יוון, הרי שהאירו התיצב בשבוע החולף אל מול הדולר אך השבריריות ניכרת לכל, ומכיוון שטרם בוצע צעד כלשהו ניתן בהחלט להניח כי נפילת האירו טרם הסתיימה ופזיציית השורט בעינה עומדת.
ברמת המאקרו האירופאי, כצפוי, הן הבנק המרכזי באירופה והן הבנק המרכזי בבריטניה החליטו להותיר את הריבית על כנה. המעניין הוא שהבנק הבריטי הוסיף כי יתכן והוא ימשיך בתכנית רכישת נכסים פיננסיים בעיתיים בשוק המניות הבריטי בגובה של 200 מיליארד פאונד. מעניין משום שרק בחודש החולף הופסקה הרכישה, ולכן בהחלט ניתן להעריך כי הבנק הבריטי פסימי מעט מבחודש החולף.
אסיה גם תרמה את חלקה לשבוע העליות האחרון, כשחדשות שליליות הביאו את הממשל להכרזה תומכת.
הנתון החלש היה מדד מנהלי הרכש שירד בפברואר ל-52 נקודות מ-55.8 נקודות בחודש הקודם,. הירידה היתה נמוכה מחציון תחזיות האנליסטים ל-55.45 נקודות. הנתון התקבל בהפתעה, שכן ההערכה היתה ליציבות וחולשת סין משמה כחולשת העולם, והמדדים חיש קל צללו.אז נאלץ ראש ממשלת סין לנאום, ובנאום מרשים למדי הצחייב להמשיך ולתמוך בכלכלה , תוך שהוא מציין כי הצעדים המוניטאריים לא יהוו נטל כבד מידי.
עוד באסיה, הבנק המרכזי ביפן (פעמים רבות אנו שוכחים את מרכזיותה של כלכלה זו) הודיע כי יגביר את הסיוע המוניטארי. לפי הדיווחים בעיתונות המקומית, החלטה בנוגע לצעדים מוניטאריים נוספים צפויה לצאת כבר בחודש הבא, כשלהערכתי הצעד היחיד העומד על הפרק הוא הגברת קצב רכישת האגח הממשלתי.
ברמת הסחורות לא חל מהלך דומיננטי להוציא הנפט שחצה את רמת ה 80$ לחבית. מכיוון שהדבר התרחש ביום המסחר האחרון, קשה להעריך האם מדובר בהתבססות או פשוט בעליה לשם ירידה.
הדולר-אירו נכנס לעמדת המתנה, כשהפוזיציה הדומיננטית עודנה שורט על האירו, ובצמד דולר-שקל לא חל מהלך שממנו ניתן להסיק בשלב זה יותר מידי (באופן כללי שוק הסחורות והמט"ח בעמדת המתנה לשבוע הנוכחי).
בארה"ב, מעל לכל היה דוח התעסוקה שהצביע על ירידה של 36 אלף משרות, וקפאון בשיעור האבטלה. רק בארה"ב גריעה ה-26 ברציפות, יכולה להיות בשורה חיובית, וכל ההסברים בדבר התיצבות הכלכלה אינם מחוייבי המציאות. דוקא בשל הנתון החיובי, המטוטלת של הידוק צעדים מוניטאריים חיוביים מצד הפד, נוטה כעת לצד החיוב – קרי, המשקיעים יחששו, ולכן להערכתי הסבירות שהשבוע ימשיך את הראלי האחרון נמוכה במיוחד. מזכיר את שכתבתי בעבר, כי באופן פרדוקסאלי בשורות טובות לכלכלה הריאלית משמען בשורות שליליות לשוק ההון, ובהתאם יש לבדוק ולהישמר.
נתון חיובי אמיתי, אני מוצא דוקא בנתון ההוצאה הצרכנית לינואר שעלה מעל לצפי האנליסטים. הנתון הגיע לרמתו הגבוהה מאז מאי 2008 וזאת על רקע ההתאוששות הכלכלית.
מכיוון שההוצאה הצרכנית עלתה בקצב מהיר יותר ביחס להכנסה הפרטית, החסכון האישי רשם ירידה מ-4.2% בדצמבר ל-3.3% בינואר, ובזבוז הוא בשורה חיובית לכלכלה.
כמובן שבזבוז משמש קטליזטור מהימן לרווחיות הרשתות הקמעונאיות, ולכן, באופן לא מפתיע (עיינו בסקירות קודמות בנוגע לוול-מארט) כל 14 רשתות הענק היכו את תחזיות האנליסטים. יתרה מכך, פברואר אינו חודש קניות במובן הקלאסי של המלה, ולכן אין ספק שחברות אלה מצויות בעמדת זינוק עדיפה על פני יתר המגזרים במשק, ובהתאם (כבעבר) ההמלצה להתמקד דווקא בהן. ראוי גם לציין, כי חלק מהרשתות אף הגדילו את הדיבידנד השנתי, וצעד זה משדר למשקיעים איתנות רבה ומאותת על המשך צפי חיובי עבורן.
ועל אף כל האמור לעיל, עודני מתקשה לראות את הכלכלה מתאוששת ואת השוק נמנע מירידה דרמטית. בעולם האקטיבציה בניגוד לעולם המלל, המצב עגום ואינו מציג שיפור. ספר הב'ז של הפד מלמד כי חלה הרעה בשוק האשראי וכל הזרמת הכספים "נתקעת" היכן שהוא באמצע (פד-בנק-צרכן). הצרכנים אף הם לא ממהרים לדרוש הלוואות, וכך צעדי הזרמת הכספים מאבדים הלכה למעשה מהאפקטיביות שלהם.
עפ"י הפרוטוקולים, גם שוק העבודה נותר חלש והפד מראה את המציאות בעינה: מרבית הגיוס הינו לעבודות זמניות או חלקיות, והגיוס לעבודות קבועות נותר בשוליים ולא רשם כל התאוששות. ניתן ל"שחק" עם מספרים לא מעט: החל ממיהו מובטל, וכלה במשך הזמן לו הוא זכאי לדמי אבטלה, אך בהרגשה האמיתית שמחוץ למעגל וול-סטריט אין לטעות.
מניות ומגזרים
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות מרץ.
• מניות ומגזרים – בשלב זה אין שינוי בהערכה. יחד עם זאת, הסקירה הבאה תכיל שינויים רבים היות ומרבית המניות שהופיעו בסקירה מיצו את מהלך העליות בהן, ודיסקאונט נותר במניות בודדות בלבד.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
