שבוע המסחר הסתיים בדשדוש מוחלט, עם מסחר תוך יומי מתון ומהוסס. המדד שירד זה מכבר חזרה אל מתחת לרמת 1200 הנקודות, שב וטפס מעליה וסה"כ מתקבל הרושם כי הקירבה למדד זה מגלמת בעיקרה המתנה מצד הקונים להמשך סימנים מובהקים ומתן אישור להמשך הראלי. כפי שהערכנו בסקירה האחרונה, בשל הקירבה למדד לא די בסיכום שבוע חיובי בארה"ב בכדי לתמוך במגמת העליות, והקונים מצפים לשמירה על קצב העליות לא פחות מאשר להמשכו.
סטית התקן המקומית רשמה עליה לרגע, והדבר בהחלט מובן לאור מכפילי הרווח בהם נסחר המעו"ף. עיון קט במכפיל הרווח הנוכחי מלמד, כי מבחינה היסטורית המכפיל תומך במגמת תיקון, שהרי מכפיל 24 מעיד על אחד משניים: מניות יקרות בשוק או צפי לרווחי שיא ברבעונים הקרובים. הסבירות כי שורת הרווח תשבור שיא לאור מצב הכלכלה העולמית נמוך למדי, ולכן ניתן לצפות כי המכפיל יתקרר מעט בדמות ירידה במחיר המניות. מנגד, עם התפתחות המסחר היציב בארה"ב עם נטיה קלה לעליות, הדבר הסיח את דעת המשקיעים והסטיה חזרה חיש קל לסביבות ה 14%. בהשוואה עולמית לא ניתן למצוא אף בורסה המתקרבת למכפילי ישראל, כשהממוצע העולמי הנוכחי הינו בסביבות 17 וזה אומר דרשני. אמנם כלכלת ישראל נפגעה במשבר פחות אך יהא זה יומרני לומר כי מדובר בכלכלה החזקה בעלם, ובהחלט הדבר משתקף במכפילי הרווח.
מבחינת שחקני המעוף, שבוע הדשדוש תרם את חלקו עם שחיקת כלל האופציות, כשהמטרה המרכזית כעת היא להעביר עד כמה שניתן את אוכף 1170 מתחילת החודש, לרמת איזור 1200 הנקודות. בשלב זה הכותבים מעדיפים לוותר על סגירת האוכף בשל הרציונאל כי אופציית ה PUT ממילא נשחקה עד תום, ולכן הם מבצעים העברה לאופציות ה CALL הרחוקות, שעפ"י ההערכות תישחקנה ותאפשר לקרב את הרגל עד לרמת 1200 הנקודות. במצב מעין זה הרווח המצטבר גבוה מהרווח בכתיבה על הסטרייק או דומה לו, ומכיוון שרף הסיכון בשימוש בדרך זו קטן משמעותית, אין ספק שזהו אכן המהלך המתבקש לביצוע. אם בשבוע החולף סימנו את הגבול התחתון ברמת 1170 הנקודות, הרי שכעת מסתמן כבר גבול עליון מובהק ברמת 1240-1250 הנקודות. הכתיבות הללו מבוצעות בפרמיה יחסית נאה לתקופתנו על רקע האופטימיות בשווקים, ובמידה והמדד יוסיף לדשדש, סביר כי התקבול יגיע רק מכיוון הרגל העליונה שכן רגל ה PUT קודמה זה מכבר לנקודה קרובה עד כדי סיכון לסטרייק.
האופטימיות השבוע ניכרה היטב עת הגלום נסחר מרבית היום עד כדי נקודה מעל הסטרייק, וחוסר הנזילות (400 אלף כתיבות בלבד) לא הוסיפה לרדת אלא נעצרה בשפל בעייתי. גורם נוסף לעליות רגעיות בסטיה הם מקרי הסקוויז, שכמעט לא חולף יום מבלי ששחקן זה או אחר יאלץ להקטין פוזיציית כתיבה וידרבן את נכס הבסיס מעלה. בסה"כ אין הצדקת דלתא בסקוויז אך כל עליה בזו מקפיצה את רף הבטחונות, ומקשה על חיי הכותבים החודש בצורה ניכרת. האסטרטגיה "הנכונה" בשלב זה מתמקדת בעיקר באוכף קטום סביב רמות 1190, מתוך הנחה כי חוסר הדשדוש ימשך או לכל היותר העליות יתמתנו בצורה ניכרת.

ברמת המאקרו, ועוד טרם הנתונים, עיקר השבוע התמקד בשאלת המשך כהונת הנגיד פישר. אע"פ שדעתי היא כי פישר יצר לישראל נזק בל ישוער עם רכישת הדולרים הלא מוצלחת לצד השמירה על ריבית אפסית, אין ספק כי הנגיד זוכה להערכה עולמית, והפסקת כהונתו עלולה להביא לערעור חזותנו בפני משקיעי חו"ל. פישר זוכה להערכה רבה, והיות והרצון של נתניהו ושטייניץ היה ידוע זה מכבר, השאלה היחידה כאן הינה בנוגע לרצונו של פישר להמשיך ולכהן כנגיד בנק ישראל. להוציא השאלה המשפחתית והרצון להתאחד עם משפחתו, אין ספק כי אם לשפוט עפ"י התבטאויות העבר של הנגיד הוא אינו שש לנטוש את הספינה משום שאינו משוכנע שאכן תם המשבר. הסברה השולטת היא שהנגיד יוסיף לכהן עוד כשנתיים מה שיאפשר למשק מצד אחד ל"שכוח" את המשבר, ומאידך לא יחייב את הנגיד לכהונה ארוכה מעבר למה שתיכנן. לשם הפרופורציה, השפעת אי חידוש הכהונה מצד פישר תשפיע בצורה מיידית וחדה על הבורסה, וגם אם רק לכמה ימים, בהחלט יתכן כי נצפה בירידות חדות. באותה נשימה השפעת עזיבת הנגיד תהא משמעותית מהחלפת רוה"מ, וזאת משום שפישר ניכס לעצמו את כל נושאי כלכלת המדינה והוא המזוהה כדמות הפיננסית המובילה במשק.

עוד ברמת המאקרו, הלמ"ס עדכן כי התמ"ג צמח ב 2009 ב 0.7% ולא ב 0.5% בלבד, כפי שהעריכו בתחילה. הבורסה קיבלה את הבשורה במאור פנים, וכך גם לא מעט ח"כים רק שהאמת שונה: על אף שהצמיחה במשק היתה חיובית, הצמיחה לנפש היתה שלילית, וזאת משום ששיעור הגידול באוכלוסייה עומד על 1.7% בממוצע לשנה. לפיכך, התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-2009 ב-1.1% במחירים קבועים, לאחר עלייה של 2.2% ב-2008 ושל 3.4% ב-2007.

ברמת המניות, שתיים כיכבו ולא מסיבות טובות בראש הכותרות.
הראשונה, היא מניית העם – טבע. עם היודע דבר עזיבתו של הורוביץ, ומינויו של פיליפ פרוסט ליו"ר החברה, רבים שלחו אלי שאלות בנוגע למשמעות המהלך. התשובה הפשוטה היא שהמחליף יותר מראוי, ולמרות שאין ספק שהורוביץ הוא – הוא טבע, החברה שלחה שורשים מספיק עמוקים בכדי לעבור גם זעזוע זה בצורה זניחה בלבד. לראיה, אזכיר את עזיבתו של ישראל מקוב מנכ"ל העל של החברה ומינויו של שלמה ינאי לתפקיד זה. המניה אז הגיבה בירידה תלולה, אוך תוך שלושה ימים בלבד המשקיעים הפנימו את חילופי הגברי והמהלך לא השפיע כלל. חילוף המנכ"ל, ובמיוחד במקרה של מנכל דומיננטי כמקוב, משמעותי יותר ואם מקרה זה היה כלא היה אין ספק שכך גם יהיה הפעם.

המניה השניה שעמדה בכותרות היא מכתשים אגן. לצערי, בכל פעם שכתבתי על החברה הזו בעבר זה היה רק המלצת מכירה ומדוע יש להישמר. מבין מספר אפשרויות שהעלתי בעבר הרי שהתרחיש הגרוע ביותר התגשם בדמות אזהרת רווח ובסבירות גבוהה אזהרת רווח נוספת.
יחד עם זאת, בפעם הראשונה בשנתיים האחרונות מכתשים עושה סימני התעוררות. החברה סגרה הסכמים אסטרטגיים, ויש לזכור כי בשורת הרווח נותרו לחברה 32 מליון דולר. זוהי עדיין אינה המלצת קניה, אך בהחלט במידה ותצא אזהרת רווח נוספת, אני מתקשה לראות את המשך הידרדרות החברה במובן הרחב קלנדרית ויש לשקול כניסה.

בשוק הסולידי אין הרבה חדש והמדדים קופאים על השמרים. יש מקום לשקול העברת רכיב השחרים הבינוניים בתיק בהיקף של רבע מהשחרים דווקא לשחרים הקצרים. מעבר למהלך זה, אין בנמצא חברה קונצרנית בה מגולם הסיכון בצורה נאותה והמצב הוא גלובלי לחלוטין עם דחיקת מרווח הקונצרני – ממשלתי לסף חדש שלילי.

בצמד דולר-שקל הנגיד חזר לסורו, שב לרכוש דולרים, והתבדה פעם נוספת כי יצליח לשלוט בשער החליפין. על המהלך המדובר כתבתי לא פעם, אך המשך ההצהרות כי "בנק ישראל לא ישאר אדיש לפיחות בשער החליפין" עושות רושם של הילד שצעק זאב. אני לא בטוח שפישר בעצמו מאמין שהשקל יוותר ברמה הנוכחית, ולהוציא מלחמה פסיכולוגית הצד כמו גם ההצהרה מיותרת לחלוטין.
כבשבוע שעבר, גם השבוע כל הסחורות סיימו אף הן במגמת דשדוש מובהקת. הנפט הזהב והדולר (-אירו) לא ביצעו כל מהלך ועמדת ההמתנה שהוזכרה בסקירה האחרונה עודנה איתנו ביתר שאת.

באירופה, פעם נוספת אני רוצה למקד את תשומת הלב לגרמניה, בה הייצור התעשייתי עלה בחודש ינואר פחות מהצפוי ב-0.6%. בין כל פסטיבל יוון, גרמניה נשכחת אי-שם אך מציגה נתונים בעיתיים בחודשיים האחרונים, ויש לעקוב מקרוב.
יוון זו כבר בדיחה עצובה: ראש ממשלת יוון נפגש עם נשיא ארה"ב לבקשת עזרה. הנשיא מתנה את העזרה בכך שיוון תשתלט על הגרעון העצום שלה, כשבאותו הזמן הגרעון האמריקני שובר שיאים חדשים מידי חודש. אם זה לא חלם איני יודע מה כן...
בשורה התחתונה, שבוע נוסף עבר וגם השבוע יוון לא קיבלה עזרה אלא בעיקר "הבטחות" ו"הצהרות".

בסין המשקיעים מתחילים לתמחר הידוק מוניטארי נוסף, והבורסות בהחלט לא חובבות את המחשבה. מדד המחירים לצרכן בסין האיץ לקצב של 2.7% בפברואר - שיא של 16 חודש, ואילו התפוקה זינקה ב-20.7% לצד עקיפה בקצב מתן ההלוואות ביחס לתחזית האנליסטים. אלו אותם הלוואות שהוזכרו כאן זה מכבר כהלוואות שהממשל מנסה לבלום, ובמלים פשוטות צעדי הממשל עד כה לא צלחו, ולכן יש צורך במהלך חד יותר – הידוק מוניטארי.

בארה"ב השבוע היה עמוס נתונים שליליים לעייפה, ועל רקע הללו בלטה חוסר הקולרציה בין הבורסה לכלכלה הריאלית פעם נוספת.
בשוק הנדל"ן, המשבר ממשיך לתת אותותיו לאחר שאיגוד המתווכים האמריקני דיווח כי אחוז העסקאות של בתים מיד שנייה ירד בחודש ינואר בשיעור של 7.6 אחוז, זאת לאחר עליה מזערית של 0.8 אחוז במספר העסקאות בחודש דצמבר. נתון זה מתווסף לנתון ינואר, שלימד על ירידה של 11.2% במכירת בתים בחודש ינואר - הנתון הנמוך ביותר ב-50 שנים האחרונות. שוב אנו למדים כי המגמה נותרה בעינה, והשינוי המזערי אין בו בכדי להשר על פגיעה בקרקעית.
אם בכך לא די, הרי שפברואר הוא החודש ה-50 ברציפות בו נרשמה עליה בשיעור הנכסים המעוקלים, כ 6%. מדובר על יותר מ-308.5 אלף נכסים שעוקלו במהלך התקופה, או במלים פשוטות 1 מ 400 בתים בארה"ב! הנתון הזה משקף כמובן ממוצע, ואם ניקח מדינות כנבדה או פלורידה בהן שיעור העיקולים הוא 1 ל 100 נבין את חומרת המצב. כמסמר אחרון בכל הנוגע. אם למישהו היה ספק עד כמה לא תרמה דבר תכנית אובמה למשכנתאות הרי שהשבוע התבשרנו כי תכנית ההקלות במשכנתא סייעה ל-16% בלבד מאלה שנרשמו אליה ! רוב בעלי הבתים שביקשו עזרה לא עמדו בתשלומים החודשיים או שלא השלימו את הניירת, וחמור מכך התכנית הפחיתה את הריביות על ההלוואות והאריכה אותם עד 40 שנה.

ומה הפתרון של הממשל למשבר המחריף?
כאן אפרגן לחבר ותיק באתר, גיל (רעננה) שהיטיב לבטא את חוסר ההגיון בתכנית בלינק הבא.

viewtopic.php?f=93&t=7629&p=37432#p37432

גם שוק התעסוקה אינו מאיר פנים לאמריקנים, וזאת לאחר ש 30 מדינות דיווחו על עליית שיעור האבטלה בינואר. דוח האבטלה לימד עוד כי כל מדינות ארה"ב רשמו שיעורי אבטלה גבוהים יותר בחודש ינואר, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
וכמובן, שהבעיה האקוטית הנושפת בעורף משבר שוק הנלן והתעסוקה היא כמובן הגרעון האמריקני: שיא שלילי חדש בכל הזמנים, מינוס 221 מיליארד דולר, מעלים שאלות רבות בקרב משקיעים ולא רחוק היום כי השקעה בארה"ב לא תהא בטוחה ומובנת מאליו כיום.
מעבר לכך, הסיכוי היחיד להקטין את החוב המעמיק הוא הנפקת אג"ח שתוביל להצפת שוק האגרות ולירידת מחירים. מכיוון שכך, חובה על משקיעים להדיר רגליהם מאג"ח ארה"ב, שכן התשואה הנמוכה ממילא עוד צפויה לרדת פלאים במוני אג"ח.

על רקע הדברים הללו, לא פלא כי מדד בטחון הצרכנים ירד במרץ ל 72.5 נקודות בעוד הצפי היה דווקא לעליה לרמת 74 הנקודות. זהו החודש השני ברציפות בו חלה נסיגה בבטחון הצרכנים ובהחלט קל להבין זאת: ברגע שאדם אינו בטוח במקום עבודתו ואינו בטוח בדלת אמותיו אין ספק שהבטחון נפגע על כל המשתמע מכך הן ברמה האישית והן ברמה הכלכלית. תנו דעתכם על כך, שהחודש סותר כל עצירת מגמת ירידה רגעית והוא המשכו הישיר של מגמות ארוכות טווח. לאמור, לא כל נתון חיובי לרגע, אכן משנה את המגמה כפי שפעמים רבות מנסה להציג זאת הממשל.

מניות ומגזרים
משום שהמדדים לא נעו כלל ניתן עדיין להחזיק בפוזיציה המקורית. שימו לב שכל מניות ארה"ב שהוזכרו כאן בעבר ללא יוצא מן הכלל, כבר גמעו עשרות רבות של אחוזים ובהחלט, ולכן גם ללא המתנה לסקירה הבאה, ניתן בהחלט להקטין פוזיציה בהן.

פרוטרום – מניה מתחת לרדאר המשקיעים. הדו"ח האחרון היה בהחלט חיובי אך הצפי קדימה הוא שהופך את המניה לאטרקטיבית. מעבר לכך, שמועות רבות בשוק יכולות להביא את המניה ל"הייפ" נקודתי שדי יהיה בו בכדי להשיא תשואה נאה.

אוורסט רי-גרופ (RE) – חברת ביטוח נישתית שמעצם עיסוקה סולידית למדי. אין מדובר במניה גדולה, ולכן סכום ההשקעה בה ראוי שיהיה מתון אך בהחלט הנזילות של החברה מבטיחה שקט למשקיע הסולידי לצד אפשרות לעליה אמיתית במניה. בשל עיסוק החברה אין מדובר במניה לטווח קצר אלא לטווח בינוני-ארוך בלבד.

• בשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות מרץ.


שבוע טוב ומוצלח !