שבועיים חלפו מהסקירה האחרונה, ובסה"כ ניתן לסכם כי השבועעים הללו ברובם היו דשדוש מוחלט, ובפרט אמורים הדברים ביחס לחוה"מ. המדדים שהיו מרחק פסיעה משבירת השיא, אכן צלחו במשימה אך ביומיים האחרונים למסחר שינו כיוונם והזכירו ימים מדאיגים מהעבר הקרוב. מבט קצר בסטיית התקן הנוכחית יגלה כי הסטיה עלתה משפל חסר תקדים (11.5) ל13 בימים רביעי וחמישי, אך עדיין מדובר בסטיה נמוכה בצורה יוצאת דופן מה שלבטח מונע את האפשרות בשלב זה לקריסה טוטאלית או חששות אחרים. זו לא תתרחש בסטיה הנמוכה מתחת ל 18 לכל הפחות, ומכיוון שמדובר בעליה של כ 40% הרי שבתרגום לימים השבוע הנוכחי אולי יסתכם שלילי אך בטח מוקדם לציין חזרה לירידות תלולות. גם מחזורי המסחר מלמדים כי המונח תיקון רלוונטי יותר לעניינינו משינוי מגמה, היות ומחזורי המסחר בירידות לא היו גבוהים בצורה מהותית והיו שוים לחלוטין לימי הלעיות, בניכוי כמובן חוה"מ בו המחזור נמוך מהממוצע מסיבות מובנות. כל אלה מניחים את היסוד להסיק כי אמנם הראלי חסר ביסוס והצדקה אך בשלב זה גלי הקונים עודם תומכים ברמת המחירים הנוכחית, ולכן התמונה אינה צפויה להתהפך בין לילה (שבוע).
המרויחים הגדולים של חודש אפריל הם ללא שמץ של ספק שחקני המעוף וכותבי הפוזיציות, אשר לא שיערו לעצמם כי השגת היעד תהא כה קלה. בסקירה האחרונה ציינתי כי "במבט לאפריל, בפעם הראשונה מזה זמן רב השחקנים מכוונים להתערבות בוטה מתחילת החודש. ישנה הסכמה שבשתיקה כי יש צורך לכסות על הפקיעה הנוכחית, ולכן הפעם עיקר הפוזיציות מתרכזות רחוק מהסטרייק ובכיוון מטה". השחקנים לא השקיעו כלל והמדד הגיע לנקודת היעד פקיעה אופטימאלי בדמות 1210 הנקודות, תוך שהוא שוחק היטב את יחידת ה CALL שנמכרה עמוק בתוך הכסף בתחילת החודש. מרבית השינויים בפוזיציה בשלב זה נובעים בעיקר מנסיון להיערך למצב החדש, ולכן האוכף שהניב סכום כסף נאה הוף לשילוב של אוכפים קטומים ושוקתות קרובות על המדד בכדי שלא לסכן את הרווח הקיים. בשל כך, מפת הפוזיציות מאופיינת בשלוש כתיבות מרכזיות בכל צד סביב הסטרייק המקורי (1210), מתוך הנחה כי התמיכה שיספק צד אחד לצד הרווח וגלגול עתידי בהמשך החודש, יניבו חודש עם רווחי עתק. כמובן שאנו רחוקים מקפיעה, אך בשלב זה הגבול העליון המתהווה הינו 1260 ואילו הגבול התחתון בסביבות רמת 1170 הנקודות. העליה בסטית התקן תורמת אף היא מעט ומייקרת במשהו את הפרמיה, מה שכמובן הופך את הכתיבה לכדאית יותר אך הדבר רלוונטי כמובן רק לאופציות סביב הכסף ולא לרחוקות המאבדות עניין.
שבירת השיא עצמה הינה פיקציה עיתונאית ותו לא, שהרי אם ניכנס לעובי הקורה ניתן להתפלמס ממושכות האם שתי עשיריות הן שבירה או לאו. האמת שהדבר אינו רלוונטי כלל, והוא עקרוני רק ברמת ההשוואה. לכאורה אין כל תמיכה להמשך עליות בשוק, ולא פעם התבטאתי כאן כי הרמה הנוכחית הינה תלושה מהמציאות, אך מכיוון שאנו שוק מובל ע"י הנשעה מעבר לים חשוב להבין כי מרבית המדינות רחוות עוד עשרות רבות של אחוזים מקירבה לשיא., ולכן שמירה על ארביטראז' לצד מגמה עולמית חיובית (חמישה שבועות רצופים של עליות), יכולים לתמוך בהמשך עליות גם באחד העם על אף חוסר רציונאליות בוטא.
בשלב זה נשאלת השאלה הטבעית מי בדיוק יקנה ברמת המחירים הנוכחית? ציינתי כאן כי הציבור הקונה כבר ממילא קנה וכעת ניתן להבחין במגמת העדפת סיכון עת כסף חדש אינו נכנס לבורסה (נטו) אך כסף בהחלט מופנה לאפיקים מסוכנים יותר. סיכום הרבעון הראשון הופך משפט זה לניתוח חשבונאי פשוט שבסיכומו 8.6 מיליארד ₪ זרמו לקרנות הקונצרניות ברבעון הראשון. קרנות הן בראש ובראשונה ובחלק הארי (95%) ציבור, ולכן הדבר משקף נאמנה את רצון משקיע הקצה והעדפותיו ההשקעתיות בשלב זה. הזינוק האדיר בגיוס מקבל חידוד עם השוואה נוספת: בסיכום הרבעון ה-1 של השנה, רשמו קרנות אג"ח חברות וכללי גיוס של 8.6 מיליארד שקל, זאת לעומת גיוסים צנועים יותר של כ-5.6 ו-1.3 מיליארד שקל ברבעון האחרון והמקביל ב-2009 בהתאמה. זהו הגיוס הרבעוני הגבוה ביותר משנת 2007 ערב המשבר, והקרנות שמנהליהן קוראים חדשות לבקרים לברירת מניות ואג"חים לא יכלו לאחל לעצמם רבעון מוצלח מכך.
זאת ועוד, חד-משמעית מדובר בכסף קיים, עת קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד רשמו פדיונות של כ-2.7 מיליארד שקל, לעומת גיוסים של כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2009. אחיותיהן למגזר, הקרנות השקליות, סיכמו את הרבעון עם פדיונות של כ-250 מיליון שקל, לעומת גיוס של כ-4.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקרנות הכספיות שבמהלך כל 2009 איבדו גובה (ובצדק) רשמו אף הן פדיונות על סך של כ-0.6 מיליארד שקל, ובסיכום רבעוני הן המשיכו להחלש לפדיון של כ-2.4 מיליארד שקל.
סחף כזה של קניות, ובפרט על רקע סחף כזה של הסטת כספים הוא הגורם הבלעדי (בעקבות חוסר האלטרנטיבה) לרמת המחירים הנוכחית בשוק עת כל היצע מוסדי נבלע חיש קל ע"י ציבור המגדיל חשיפה לסיכון על בסיס חודשי ממש.
נתוני מאקרו מהותיים לא היו בשבועיים החולפים, ואם ננסה למדוד את דופק הקונים שהוזכור לעיל, הרי שמדד אמון הצרכנים לחודש מרץ נותר יציב ורשם ירידה מינורית של 2.1 נקודות. השמירה על רמה גבוהה זו, מגיעה על רקע שיפור קל ביותר בשוק התעסוקה והתאוששות שרושם המשק הישראלי במספר גזרות.
יחד עם זאת, בגזרה אחת נוחל בנק ישראל מפלה חודש אחר חודש, ומה שהחל כטפטוף קל של רכישות מצד הנגיד פישר, עבר במרץ לרכישות ענק כבימים עברו: יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש מרץ ב-1.75 מיליארד דולר והסתכמו ברמה של 62.47 מיליארד דולר. חצי מיליארד מסכום זה ביצע פישר ברכישות ישירות ולא היתה מעולם מדינה החשופה באופן כה בלעדי למטבע בודד. אמת כי מדובר במעצמת על, ואמת כי ארה"ב לא תימחה מעל האדמה, ועדיין חשיפה של 99% מיתרות המט"ח למטבע אחד עוברת על כל חוקי ההשקעה בגדל חלוקת כיסונים. ניתן רק לשער מה יתרחש במצב של צלילה מוחלטת של המטבע האמריקני בעולם, ועל הבור (שכבר נוצר) של השקעה ספוקלנטית וחסרת אחריות מצד הנגיד. זהו אינו תפקיד הנגיד להגן על כל יצואן ויצואן, ובהחלט כבר קשה להבין למה התכוון המשורר שהרי כבר נערכה מסיבת עיתנואים בה הובהר ע"י בנק ישראל כי "הבנק יחדול בהדרגה מפעולת הרכישה". מבין הסכנות האורבות לכלכלה הריאלית המקומית מעבר לפינה, זוהי החמורה שבהן והנגיד בפועלו רק מדרבן עוד ועוד ספקולנטים להגדיל את מצבת פוזיציות השורט על הצמד דולר-שקל ליום בו הנגיד לא יוכל להמשיך ולרכוש. במבחן השורה התחתונה אין ספק כי הנגיד בשלב זה נוחל כשלון חרוץ וגם בסיכומם של השבועיים האחרונים, הדולר כמובן נחלש אל מתחת לרמת ה 3.7 ₪ לדולר.
החלשות האירו אף היא היתה צפויה והוערכה כאן מבעוד מועד, אך בהחלט בשלב זה יש מקום ללקיחת אויר וזאת משום שבטווח הקצר בהחלט מסתמן תיקון בצמד דולר-אירו (התחזקות קלה של האירו) על רקע חילוץ יוון ועוד תכניות שונות ומשונות. אין בזה בכדי לשנות את האוירה הכללית ושתי המטבעות מתחרים למעשה לא מי המדינה/יבשת העדיפה מבין שתיהן אלא מי הפחות גרועה. נתון שלילי בארה"ב לעומת נתון שלילי באירופה, וכך הלאה. אף מול השקל צפויה הפוגת מה בייסוף השקל ובהתאם ההמלצה לצאת מהפוזיציה המוחלטת עד לתיקון מינורי שיתרחש בטווח הקצר.
התרחשות אמיתית היתה דווקא בתחום הסחורות, עת הזהב והנפט רשמו בשבועיים האחרונים עליות משמעותיות במיוחד. גם הנ"ל הוערך כאן מבעוד מועד והניב רווחי עתק לפועלים עפ"י ההמלצה. בתאריך 21/3 צויין כי "הסחורות השבוע הוסיפו להיסחר ברוצועה מאוד צרה, ולמעשה ניתן לסכם כמעט חודש שלם בו אף סחורה לא ביצעה מהלך מרשים היכול ללמד על הבאות. השוק הזה, המתוח ממילא, הולך והופך נפיץ מיום ליום, ובהחלט ניתן להעריך כי צפויה תנודתיות לאחד הכיוונים. בהתאם, לסוחרי הנגזרים לטווח הארוך, כדאי למנף הדבר ליצירת אסטרטגיה הגורסת תנודתיות ללא כיוון (בפרט אמורים הדברים ביחס לנפט ולזהב). ואכן הזהב טיפס לרמת 1150 הדולר לאונקיה ואילו הנפט זינק וסגר מעט מתחת לרמת 85 הדולר לחבית. בעוד קיין הגיון לעלית מחירי הזהב, גם אם בשלב זה עודנו ממתינים ללא פוזיציה בנוגע למתכת זו, הרי שזינוק הנפט נראה לא פרופורציונאלי ואף מוגזם. הדברים מתבהרים על רקע בדיקה שתי סחורות אלה ביחס לשוק הסחורות העולמי. המדד המשוקלל של של CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-3.41%, כשכמעט כל הסחורות רושמות עליות נאות במיוחד. של נתוני מאקרו חיוביים לצד אותו מתח ועמידה במקום שהוזכרו לעיל, הכניסו את השוק לחדוות קניות, ובהחלט הזניקו את המדדים מעלה.
בשלב זה לא ברור מה יהיה עומקו של התיקון הצפוי למהלך עליות יוצא דופן זה, אך בהחלט פוזיציה נוכחית למצב הקיים הוא פתיחת פוזיציית שורט על הנפט (שממילא אני מעריך כי לא יתבסס מעל רמת 80 דולר לחבית) לצד פתיחת פוזיציית לונג על הזהב. הטיעונים לכאן ולכאן זהים, דוגמת התאוששות הכלכלה שתעלה את הביקוש לנפט לצד החשש מאינפלציה אך עדיין ישנה עדיפות לעלית הזהב המבוססת יותר ולכן הירידות בנפט תהיינה חדות יותר או שהעליות בזהב תהיינה גבוהות יותר.
באירופה, דרמה מיוחדת לא היתה, והעיקר נסוב סביב החלטת הבנק המרכזי להותיר את הריבית ברמה של 1%. היסודות להותרת הריבית הונחו לאור רצף נתוני מאקרו מאכזבים לצד קיצוצים נרחבים בתקציב המדינות, וכמובן הידרדרות יוון. זהו החודש ה 11 ברציפות שטרישה שומר על רמת ריבית כה נמוכה, ואולי מה שהטה סופית את המשקולת היה המכירות הקמעונאיות ביבשת שירדו בפברואר ב 0.6%. הנתון, הבעייתי לכשעצמו, עגום במיוחד על קרע שלל מבצעים, הטבות והוזלות חוצות יבשת שהיו אמורים להטות את הכף, ולכן למעשה המצב חמור מכפי שנדמה והנתון אינו משקף נאמנה את חולשת היבשת.
גם הבנק המרכזי הבריטי הותיר את הריבית בבריטניה על כנה ברמה של חצי אחוז (זה החודש ה 13 ברציפות), כשההסבר הדומיננטי הוא לאו דוקא הנתונים החלשים אלא אף יותר חוב הבריטי הוולך ותופח.
בין לבין כמובן שסאגת יוון עודנה איתנו, ובפרט לאחר הנפקת אג"ח מדינה מאוד לא מוצלחת, וכעת קרן המטבע צפויה לתת כבר בשבוע הנוכחי את המענה בדמות זרמת הכסף. ברמת יוון זה אמור להועיל ואף צפוי לשכך את הבעיה לזמן מה, אך "זאת יוצאת וזאת נכנסת". עם הזרמת הכרספים ליוון ספרד ופורטוגל כבר ממתינות מעבר לפינה, ולהערכתי עד אמצע מאי צפויה פעולה דומה גם אם באפקט נמוך יותר כלפי אחת משתי מדינות אלה.
באסיה, גם ביפן הותיר הבנק המרכזי את הריבית על כנה ברמה של 0.1%. ברם, הדפלציה במדינה מקשה כרגע להמשיך ולעשות כן, ובעוד שבאירופה לא קיים קושי מהותי בשלב זה, הרי שביפן המצב שונה וסביר שהבנק לא יוכל להמתין יותר מחודשיים לערך.
בסין המצב הרבה יותר מורכב, ובפרט בכל הנוגע ליואן. סין שומרת על היואן ברמה של כ-6.83 יואן לדולר מזה כשנתיים ולא מאפשרת שום ייסוף של המטבע. ההערכות כעת הן שהממשל יוביל לייסוף של היואן בין חודש יוני לאוקטובר, כשעסקאות פורוורד לשנה על היואן מבוצעות בשער של 6.615 יואן לדולר, ומשקפות בכך ייסוף של 3.2% על השער בו מחזיק הממשל הסיני את היואן. הדבר קריטי משום שלהערתי הבנק המרכזי בסין יעלה את הריבית עוד החודש לאחר העליה בציפיות האינפלציה כמו גן במחירי הנדל"ן שהוגדר ע"י הממשל כבועה. האטת מתן האשראי אינה מובילה להקלה המיוחלת, ולכן הציפיות לדעתי כי הריבית תיוותר על כנה עוד לפחות רבעון אינן מחויבות המציאות.
בארה"ב, שמחה גדולה היתה עם דו"ח התעסוקה שהציג תוספת של 162 אלף משרות חדשות. אמנם שיעור האבטלה נותר ברמה של 9.7%, אך הדבר לא מנע מאובמה לציין כי הגיעה נקודת המפנה (ושוב אובמה שוגה בהצהרות לא אחראיות). השווקים בחרו להתמקד בצד החיובי של הדברים אך התעלמו מכך שכל העליה החודש, כמו גם העליה בחודש הבא הן צפויות ולא אורגניות: בתחילת החודש החל הממשל בגיוס 1.15 מליון עובדים זמניים (הגיוס ימשך עד יוני), לצורך מפקד האוכלוסין הגדול. המדובר במפקד הנערך אחת לעשור והוא מקף את כל משקי הבית בארה"ב, ובהתאם הדרישה לכח אדם כה גדול. מכיוון שכך, מדובר באירוע נקודתי ולא מייצג, ולכן תמוהה התגובה מצד הממשל שהתעלם מנתון כה מרכזי.
המשקיעים, כמו גם הממשל, העדיפו להתעלם ממדד מנהלי הרכש בענפי השירותים לחודש מרץ ממנו ניתן ללמוד כי מזה 27 חודשים יורד סעיף התעסוקה במדד, ורק 6 מ-17 הענפים מדווחים על שכירת עובדים. קצב הירידה אמנם הואט מאוד, אך יידרשו מספר חודשים של עלייה בפועל עד שההתאוששות תורגש בענפים הללו, המהווים כ 90% מהתעשייה האמריקאית.
לאור הנתונים הללו, ובהתאם להערכות העבר אני משוכנע כי האבטלה צפויה לשוב ולעלות כבר בחודשים הקרובים ולא מן הנמנע תחצה את רמת ה 10% (קונצנזוס האנליסטים הוא לירידה לרמ של 9.3% ד סוף השנה).
לעומת שוק העבודה בו איני מוצא סימנים מעודדים, הרי שמכירות הבתים הקיימים בארה"ב זינקו בחודש פברואר ב-8.2% ועקפו את תחזיות האנליסטים. זה מחזיר לקידמת הבמה את האפשרות להשקעה בתעודת סל על מדד הנדל"ן בה היינו בחודשים עברו, ויצאנו עם מעבר השוק לגמגום. בשלב זה אין מניות הבולטות מעל עמיתיהן אך בהחלט כדאי לפקוח עין על מגזר זה כמגזר שלם בפני עצמו.
וכמובן שלא ניתן לסיים בלי השערוריה התורנית. בעוד הממשל האמריקני מציין חדשות לבקרים את ההדיוק שחל במערכת הפיננסית, נוכחנו השבוע כי 18 מהבנקים הגדולים בארה"ב הורידו באופן זמני את רמות החוב שלהן לקראת הכנת דו"חותיהן הכספיים, על מנת להציג מאזנים פחות מסוכנים. הבנקים הורידו את רמות החוב ב-42% בממוצע בסוף כל רבעון, והעלו אותן באמצע הרבעונים. צריך לזכור כי אנו רקלכן בהחלט ניתן לפקפק באמינות דו"חות הבנקים העתידים להתפרסם בתקופה הקרובה. אמנם משחקים חשבונאיים תמיד היו חלק מהדיווחים, אך הפעם נדמה כי הבוטות וההפגנתיות מעולם לא היו קיצוניות יותר.
מניות ומגזרים
נדל"ן - מרבית השאלות בפורום שאלות עסקו בשורט זה, וליתר דיוק האם אנו עדיין בשורט על המדד. התשובה (כפי שעניתי בתחילת השבוע) הינה חד-משמעית כן, ובפרט לאור התיק הנוכחי המכיל מספר מניות נדל"ן (שיכון ובינוי, אלרוב,...) מה שמבטיח גידור ראוי למדי.
אלטרה (ALTR) – חברה העוסקת בפיתוח וייצור מעגלים חשמליים ומידי רבעון בשנתיים האחרונות מכה את תחזית האנליסטים. הצפי אופטימי אף יותר ולכן צפויה להציג תשואת יתר ניכרת ביחס למדד. רלוונטית לכל טווח לרבות טווח קצר.
ישראמקו – לאחר התיקון שהערכנו חוזרת להיות אטרקטיבית ברמת המחירים הנוכחית. להזכירכם, ציינו כי הינה מניה מעולה אך לטווח הקצר צפויה לתקן ואכן התיקון יצא לפועל (והוספנו כי לטווח בינוני-ארוך מאוד כדאית אך תדרוש סבלנות). כעת רלוונטית אף לטווח קצר.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את סקירת האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות אפריל.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט