השבוע שתם לו באחד העם, הוא שבוע מכונן, הסותם את הגולל על אמיתיות ההתאוששות שחווינו בשנה האחרונה. מכל עבר ויבשת עלו וצפו בעיות, שרובן ככולן היו ידועות זה מכבר אך רבים מהמשקיעים בחרו לטמון את ראשם בחול. ארבעה ימי ירידות מחקו רווחים של ארבעה חודשים, ועל אף שסביר כי בטווח הקצר יגיע תיקון לגל יורד זה, אין ספק כי המגמה היא דרומה.
עוד בטרם אפתח בסקירה ובצפי קדימה, אין מנוס מהתיחסות לדרמה שהתחוללה בחמישי, עת הדאו צנח 1000 נקודות במהלך תוך יומי. איוולת היא לטעון, כפי שנטען בחלק מהמקומות, כי מדובר בטעות אנוש, וניכר כי לכותבים אין נסיון פרקטי כלל. כל סוחר נוסטרו מתחיל מודע לכך, כי מערכת מסחר מוגבלת במספר וכמות ההרשאות שלה. כלומר, על מנת למנוע טעויות אנוש מוגדר עוד ביומה הראשון של המערכת, מה גודל הפקודה המקסימאלי, הסכום המקסימאלי, האחוז המקסימאלי ביחס לפתיחה, וכך הלאה. מעבר לכך, לפקודות חריגות (לרוב מעל 5 מליון דולר), נדרש אישור שני ושלישי מהמערכת, כשפקודות מעבר לסכום זה בכל העולם עוברות אישור של לפחות 3 אנשים. יתרה מכך, חלק גדול מהבנקים דורש במקרים מעין זה אישור טלפוני, מה גם שפקודות בהיקף מאות מליונים מבוצעות פעמים רבות "מחוץ" לבורסה. לטעון כי נלחץ B (מיליארדים) במקום M (מליונים) זו בדיחה עצובה מאוד של חוסר הבנה. איני מתיימר לחש מה קרה בפועל (מגוון הספקולציות מדהים ממש) אך בהחלט סביר כי מאחרי המהלך עמדה יד מכוונת, ולא טעות מכונות.
עיקר הדרמה השבוע התרחשה בשוק הנגזרים, שעבר תהפוכות דרמטיות במהלך השבועיים האחרונים. לא עוד מחזורים דלילים וסטיה עלובה, כי אם פרמיות מזנקות ומחזורי ענק. כתיבות השחקנים אינן בגדר אסטרטגיה כי אם מסחר קצר טווח. המשמעות היא שכתיבות מבוצעות בבוקר, ומייד לאחריהן מוזרמות פקודות קניה ברווח X, כשהמטרה היא לנצל את המומנטום השלילי החזק למעין מסחר תוך יומי. כמובן שכל העת נכתבות גם אופציות PUT, אך אין זו שוקת אלא ניצול בטחונות ותו לא. הגבול העליון כבר מוחלט ועומד ברמת 1155 הנקודות, כשסביר שבמהלך השבוע הוא אף ירד מתחת לכך. גבול תחתון אינו קיים בשלב זה, ורק רמת 1050 הנקודות מהווה איזור כתיבות מעניין גם אם בינתיים לא תומך. הפעילות היומית הענפה מוצאת ביטויה במחזורי הענק, ופרט בחלוקת המחזור: שעת המסחר הראשונה עמוסה לעייפה בכתיבות, ומנגד שעת המסחר האחרונה (הדקות האחרונות ממש) בקניות. זו הסיבה לריצת הגלום מעלה לאחר קביעת היציג, שכן השחקנים מעדיפים לממש רווחים ולא להמתין ליום המחרת מחשש לתיקון יומי חד. הסטיה שטיפסה אל רמת 23% (בעולם כמעט 40%), מלמדת אף היא כי הסערה רחוקה מהלסתיים, ולכן אין מנוס מלהניח כי נוסיף לראות שווקים יורדים וכל תיקון בשלב זה הינו נקודתי בלבד.
לכותבי השוקת החודשית מחכה החודש אתגר לא קל. מעיון בשרשור המדובר הרי שמרבית הכתיבות מרוכזות סביב רמת 1040 הנקודות, שהיא בהחלט סבירה בשלב זה, אך הבעייתיות לדעתי מצויה דווקא ברגל ה CALL. בשל החשש להמשך צניחה במדדים חובה לקדם את רגל ה CALL לאיזור הקרוב יחסית לסטרייק (1160) ולא כפי שהוא כעת ברמת 1210 אצל רוב כותבי השוקת. המטרה היא להגדיל רווח ברגל ה CALL שיוכל לסייע בעת הצורך בגלגול מטה, שבוודאי יתכן ויהא בנזק מסויים. חשוב גם לזכור כי יום עליות אינו בבחינת חלפה הסערה, אלא משרת את הכותבים בכדי לגלגל אחורה סטרייק נוסף בכדי לקנות לעצמם בטחון. הגבולות הנכונים לשבוע זה הם 1160 בגבול העליון, ו 1030-1040 בגבול התחתון. בהחלט הגבול העליון קרוב למדי ביחס למרחק מהפקיעה, אז זיכרו כי עליה במדד משמעה ירידה בסטיית התקן מה שיכול לאזן רבות מהנזק ברגל הגבוהה. מעבר לזה, בשבוע זה יש לצבור "שומנים" מבחינת הרווח ברגל ה CALL ולכן יש לנהוג באגרסיביות רבה.
אם בשבוע שעבר ציינתי כי לא הזרים הם אלו הסוחפים הבורסה מטה, וכל הטענות של אנליסטים בכיוון זה משוללות יסוד, הרי שבנק ישראל אישר השבוע את הנ"ל: סך כל מימוש המניות של תושבי חוץ בישראל ותושבי ישראל בחו"ל היה בהיקף של 330 מליון דולר בלבד. אין מדובר בהבדל מהותי במיוחד ביחס לפברואר, ואע"פ שהנתונים שליליים הם אינם נוראיים כלל. אלו משתייכים לקבוצה המכונה "זרים" ופועלים בקורלציה מלאה מול אותה קבוצה, כך שניתן בהחלט להניח כי מימוש היה ועודנו, אך לא הוא הגורם המרכזי לנפילה.
אם כן, הגורם היה ונותר הציבור שנכנס בהמוניו ברמות הגבוהות, וכעת מפלס דרכו החוצה, בין אם משום שנלחץ מהירידות, ובין אם בשל מימוש רווחים שלאחר 2009. לראיה: נתוני הקרנות. בפעם הראשונה מזה שנה וחצי, שנחתם חודש (אפריל) בפדיונות. מה שלא עשו כל תיקוני הביניים הקלים בשנה האחרונה, עשה שבוע אחד שהפך את הקערה על פיה. מעבר לכך, ביטוי לפאניקה ניתן למצוא ביום חמישי האחרון עת נרשמו פדיונות ענק – הפדיון היומי הגבוה ביותר מאז דצמבר 2008. הציבור בהחלט מממש, ואם בשבוע החולף ציינתי שהשורט הנכון לעת זו הוא יתר בראש ובראשונה (לצד נדלן ובנקים), מתוך ההגיון כי משם ימלט הציבור בראש ובראשונה – אכן מדד היתר רשם את הירידה החדה ביותר בשבוע החולף, עד פי שתיים משאר המדדים.
השאלה המרכזית בשלב זה היא כמובן האם בפנינו תיקון לגל העליות או מגמה יורדת? בניגוד לכל האנליסטים אין לי ספק כי אנו במגמה יורדת, מהטעם שבעוד שקיימות סיבות רבות לירידה במדד, קשה להצביע על סיבה אחת בודדה לעליה בשווקי העולם. אמת כי הותרת הריבית בסביבות אפס צפויה לתמוך במדדים ברמות אלה, אך אין סיבה זו מהווה משקל נגד לחששות ההולכים ומתרבים ברמה הגלובלית. מעבר לכך, כל הפעולות האחרונות שנקטו הממשלות בשנתיים האחרונות היו לא לטווח הקצר כי אם ואף לטווח המיידי בלבד. הממשל, כל ממשל, לא הותיר לעצמו חבל וכעת נשק הריבית האפקטיבי ביותר נוצל עד תום. הדבר מעמיד כרגע את מנהיגי הכלכלה בפני בעיה אקוטית והיא מעין יגיע הכסף. הדפסת כספים (הפתרון האמריקני) הינה אפשרות אולי לארה"ב (שוב רק לטווח הקצר) אך אינה עומדת לזכות גוש האירו, שכן כח הקניה נשחק בחודש האחרון כפי שלא נשחק מעולם.
סימן ידוע הוא ש"אם הגנן שואל אותך על מניות, זה הזמן לצאת".שבירת אחזקת הציבור במניות הגיעה זה מכבר, ואין ספק כי כל בית ישראל שקוע עד צואר. יחד עם זאת, קיים סימן פחות מוכר אך מוחלט ומוצלח הרבה יותר: ברגע שכל האנליסטים מתייצבים להסביר בפה מלא מדוע זה הזמן להיכנס למניות, הדבר חייב להדליק נורת אזהרה בפני כל משקיע ! מעולם לא נצפה אנליסט שטען כי אנו בפני מפולת, מפני שאז משקיעיו ימשכו הכסף והוא יפגע בדמי הניהול (בניגוד למשקיע הפרטי, הם אינם יודעים כיצד להרויח בשוק יורד). קונצנזוס כה רחב כי הירידה מרמת 1200 הנקודות מהווה הזדמנות קניה, מעורר לא מעט שאלות בנוגע להגיון העומד מאחר ניהול ההשקעות, מה גם שמבט קצר בהודעות הבורסה מלמד כי אחד בפה ואחד בלב: ממליצים לרכוש אך חדלים בקצב הולך וגובר להיות בעלי עניין, קרי, מוכרים.
גם בנק ישראל מסכם חודש סוער, בו רכש הנגיד 2.5 מיליארד דולר. יתרות המט"ח של ישראל הגיעו לרמת 64.5 מיליארד דולר. למה זה טוב ? לא ברור, אך בהחלט ברור למה זה רע – חשיפה כה גבוהה למטבע בודד, גוררת סיכון עולה בדיוק דומה לשערוך מטה שעליו הוגיע בנק ישראל במהלך השבוע החולף. ניתן להבחים על נקלה כי בסופו של דבר, הדולר מתחזק מול השקל כחלק מהמגמה העולמית, ולכן ההתערבות כה מסרבלת את העניינים ולא תורמת בטווח הבינוני והארוך. על אותו משקל, ניתן כמובן לשאול מדוע שבנק ישראל לא ירכוש אירו?! כיום מחשבה שכזאת נדחית על הסף, שכן "ההצלחה" ברכישת הדולרים הופכת את השאלה ללא רלוונטית, אך ההגיון אותו הגיון: יצואנים רבים חשופים לאירו, וקריסה שלו מול השקל תפגע קשות בכלכלה. אם בנק ישראל לא ירכש אירו (והוא לא) כמוהו שהודה בטעות רכישת הדולרים.
בשוק המט"ח הדולר שבר את רף ה 1.3 מול האירו, וכעת, בין היחלשות גוש האירו לבריחה לדולר כחשש ממפולת, אין סיבה אמיתית שמגמה זו תיבלם. מול השקל התחזק הדולר נקודתית, כפי שהערכנו בשבוע החולף, בשל הבריחה לחוף מקלט.
בשוק הסחורות, המהלך אותו ציינתי מזה חודשיים קרם אור וגידים, עת הנפט התרסק מרמת 85$ לחבית ל 75$ לחבית. בהתאם, בשלב זה נשאלת השאלה האם לסגור את פוזיציית השורט? בטווח הקצר בהחלט יש לממש את הרווחים אך המשקיעים מעבר למספר שבועות יכולים להותיר את השורט בעינו, שכן מחיר החבית צפוי להוסיף ולרדת בטווח של חודשים (ויתכן מאוד שאף מתחת לכך) לרמת ה 70$ לחבית.
הזהב הוסיף השבוע להציג איתנות מרשימה, אך נדמה כי הפיחות במחזורים טומן בחובו פוטנציאל תיקון זניח, ובכל מקרה אין בשלב זה מגמה מוחלטת המצדיקה נקיטת פוזיציה.
אירופה, הוסיפה להרעיד את השווקים כשעוד לפני יוון היתה זו פורטוגל שזכתה לאופק שלילי אחרי שזה מכבר הורד לה הדירוג. כהמשך ישיר למצויין לעיל, אני מתקשה לראות מדינה אחת יציבה באירופה, שכן גם היציבות שבהן עלולות בנקל להיגרר כתוצאה מההלוואות שינתנו למדינות החלשות.
כמובן, שמרכז ההתרחשות הוסיף להיות יוון והם בסקירה האחרונה ציינתי כי צפויה שם בעיה חברתית-פוליטית, הרי שהשבוע ההפגנות האלימות גבו חיי אדם, ואין ספק שכסא השלטון מתנדנד כהוגן. השבוע הוסכם על הלוואת סיוע בסך של 146 מיליארד דולר ממדינות גוש האירו וקרן המטבע, ולא ניתן מלהתאפק ולשאול – מאין בדיוק היוונים יצליחו להחזיר חוב זה?! הכספים הללו לא יוחזרו, בטח לא במועדם, ובשלב זה קיים פתרון אחד נוח לכל הצדדים: יציאת יוון מגוש האירו. האירופאים יפתרו מנטל קשה העומד עליהם, ומדינות חזקות לא יתמכו במחיר גרעון עצמי בכלכלות כושלות. היוונים יוכלו לבצע פיחות זריז במטבע שלהם, דבר שיוביל להקטנת החוב בכ 40%, ויהפכו לריאלי. כל הסיבות הכלכליות והגאו-פוליטיות תומכות במהלך זה , כשרק התנגדות גרמניה עומדת לרועץ – קאנצלרית גרמניה, המנהיגה האמיתית של האיחוד האירופאי, מודעת לכך כי איבוד מדינה משמעה איבוד כח ושליטה, ולכן תעשה כל שלאל ידה להימנע ממהלך זה. יחד עם זאת, בהיעדר אפשרות אחרת, ובניגוד לספרד ופורטוגל בהן המצב עוד שפיר, הרי שביוון איני מוצא פתרון אחר זולת חדלות פרעון, ולכך איש לא היה רוצה להגיע.
מעניין לציין שגם אסיה הצטרפה השבוע לגל החדשות השליליות, עת מדד מנהלי הרכש בסין נפל לשפל של שישה חודשים, מה שמלמד על התקררות הצמיחה הסינית. ההאטה טובה לממשל הסיני אך גרועה לעולם הנאחז בסין ותולה בה תקוות, שכן האטת הצמיחה בסין המשולה למחצית הצמיחה העולמית, יש בה בכדי לעקב ואף למנוע את ההתאוששות השברירית עליה התבססו הבורסות בשנתיים האחרונות.
בארה"ב, הנתונים השבוע היו ברובם חיוביים וביניהם יתן למנות את מדד ה ISM לסקטור היצרני, שרשם עליה לרמה של 60.4 נקודות מקריאה של 59.6 בפברואר. בתרגום פשוט, הפעילות הכלכלית נמצאת ברמה הגבוהה זה ארבע שנים ובכך יש בודאי לעודד במשהו את הכלכלה הריאלית. גם שוק הנדל"ן הוסיף להפתיע, לאחר שנתון ההוצאה על פרויקטים עלה ב 0.2%, בעוד התחזית היתה דוקא לירידה של 3 עשיריות האחוז.
מנגד, אם הערכנו כי אחוז האבטלה ישוב לעלות אל מעבר לרף ה 10%, הרי שגם תוספת של 290 אלף משרות לא מנעה השבוע עליה של שתי עשיריות האחוז ל 9.9% אבטלה. האנליסטים ציפו משום מה דוקא לירידה של עשירית לרמה של 9.6%, ולכן השווקים לא קיבלו את הבשורה בצורה חיובית, ובאופן כללי המשבר היווני השפיע יותר מאשר נתנוי המאקרו היחסית מעודדים.
מהצד השלילי ניתן למנות גם את תחזית הדירוג השלילית שניתנה לגולדמן זאקס ע"י פיץ'. הדבר מבטא אמנם נאמנה את הקשיים הפיננסים ויותר מכך הרגולטוריים בפניהם ניצבת גולדמן כתוצאה מחקירת ה SEC, אך ההורדה משליכה על כל מגזר הפיננסים וקולות רבים עולים כעת בבחינת צרת רבים, מדוע חוקרים רק את גולדמן?! אמנם גודלמן הלכה מעט רחוק יותק מאחרים עם המלצותיה הבעייתיות רגע לפני משבר הסאב-פריים, אך גם שאר הבנקים לא טמנו ידם בצלחת, מי יותר ומי פחות, ולכן מתפתח חשש כללי (המוצא ביטויו בירידה המניות)שמגזר הבנקאות לפני ציד מכשפות.
מניות ומגזרים
שורט – כמובן שבהתאם לסקירה אין שינוי בהמלצות משבוע שעבר, ובכלל מהתקופה האחרונה.
נייס – הומלצה בתאריך 28/6/09 בשער 8900 (כיום 10800), ומאז שמרה על יציבות. אין סיבה פונדמנטאלית למכור את המניה אך מצבת השורטים עליה גדלה משמעותית, מה גם שהחברה לא רשמה את הזינוק המיוחל, ולכן יש למוכרה בהקדם ולממש הרווח.
ריבוע כחול – הומלצה בתאריך 31/1/10 (שער 3680), והספיקה לרשום בשלושה חודשים תשואה פנומנאלית של כ 20%. בשלב זה ועל אף היותה דפנסיבית, כוחה לא יעמוד לה לאחר תקופת החגים והיא צפויה להתממש, ובפרט שהוצאות התפעול האמירו משמעותית. מניה טובה שעוד נחזור אליה בעתיד היחסית קרוב, בתקווה שחלק מהשמועות בנוגע אליה יממשו.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שיוני בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות מאי.
שבוע טוב ומוצלח!
הגב עם ציטוט