שבוע נוסף של ירידות גלובליות תם לו, אך בשל מסחר מקוצר כתוצאה מימי החג, נמנע מאיתנו נזק גדול פי כמה. הירידות השבוע לא חלו כתוצאה מבשורות שליליות כלשהן אלא כחלק מהתהליך המתרחש בחודש האחרון, בו שוק ההון מתקרב לכלכלה הריאלית, ומפנים כי חובות צריך להחזיר.
עוד לפני סקירת המאקרו, הרי שהשבוע מדובר בשבוע פקיעה מיוחד במינו: בסגירת יום רביעי, תצטרף ישראל למדדי ה MSCI, והדבר צפוי להזרים סכום משמעותי וגבוה במיוחד לשלב הנעילה. אמנם, להערכתי הנכתב בתקשורת כי הסכום יעלה על 10 מיליארד ₪ הינו מופרך לחלוטין, אך גם מיליארד ₪ בודדים בשלב הנעילה, יכולים להשפיע בצורה ניכרת במיוחד. בשל כך, כותבי האופציות והשחקנים מחפשים נקודת יציאה נוחה, והחל משני, ובתקווה כי אירופה תגיב לירוק האמריקני משישי, אנו נצפה בסגירה מסיבית של האופציות על הכסף.
באופן כללי, האסטרטגיה החודש שהחלה כשוקת רחבה, הפכה עם הזמן לאסטרטגית מסחר טווח קצר: כתיבת אופציות CALL במטרה להתכסות עוד באותו היום או לכל המאוחר למחרת. תנודות חריפות מטה, הותירו "גוויות" במגדלי ה CALL (אופציות שכבר לא משתלם לסגור), וכך יחס C/P קבל היפוך מהיר במיוחד לטובת שוק יורד אע"פ שהיחס על הכסף מתון משמעותית. הסטיה הנוכחית, סביב 28% בכסף, עלתה משמעותית בשבוע החולף ועדיין היא מתונה ביחס לעולם. יחד עם זאת באופן רשמי עברנו לשוק תנודתי, דבר שלא התרחש (ביציבות) במהלך השנה החולפת. הדבר כמובן אינו מפתיע על רקע הנעשה בעולם, אך בוודאי שהסטיה, הצפויה עוד לעלות, מובילה לייקור הפרמיות ולכן במבט קדימה ליוני, ניתן להבחין כי מחירי האופציות גבוהים קלות מיחס הסטיה שלהם.
פקיעה אידאלית מבחינת השחקנים הינה ברמות 1100-1120, עם אפשרות גלישה עד 10 נקודות לכיוון. התערבות מסיבית תהא רק בחציית רמת 1140 הנקודות, שהינה רמה קריטית ביותר, כשהרגל התחתונה פחות רלוונטית בשל מיעוט הכתיבות היחסי שהלך ותפס תאוצה במהלך החודש.
בסה"כ המעו"ף סוגר את השבוע האדום ביותר מזה שנה, עם ירידה של 2.6%. מפתיע להיזכר כי זוהי הירידה החדה ביותר בשנה החולפת, אך השוואה חודש אחורה מציגה תשואה יחסית זהה לעולם: מרבית הבורסות איבדו כ 10%, כשכיכבו לרעה בורסות אסיה, אליהן אתיחס בהמשך.
צריך גם לתת את הדעת השבוע לשינוי מנגינה דוקא בתחום המאקרו: העליה בצמיחה שהתעכבתי עליה רק בקצרה בסקירה הקודמת ברבעון הראשון – 3.3% בלבד, לצד הירידה להוצאה בנפש 0.2% הן ביטוי ראשון להאטה במשק. עד כה, המגמה היתה חיובית, אם יותר ואם פחות, אך נדמה כעת כי התחזיות היו אופטימיות מדי, כפי שהערכנו כאן לא פעם, והנה השוק מתקשה להוסיף ולטפס. אם נקבל את הטיעון כי הבורסה טיפסה בשל צפי קדימה (מה שלהערכתי נכון חלקית בלבד), הרי שגם הנתונים האחרונים שומטים את הקרקע מאפשרות המשך הראלי, ובודאי שאין בנתוני המאקרו להציג צמיחה כבעבר.
ריבית בנק ישראל אף היא במרכז, ואע"פ שהאינפלציה הרימה ראש, יותר מסביר כי הנגיד יבחר להותיר את הריבית על כנה, וזאת בשל המשבר האירופאי הממשמש ומגיע לפתחה של ישראל. העלאת הריבית, ובעקיפין חיזוק שער השקל מול הדולר והפעם בפרט מול האירו הקורס, כמוהו כמסמר בארון האירו, ולכן הנגיד לא יעלה הריבית במועד הקרוב.
כמובן שאם במט"ח עסקינן, הרי שדוקא ביחסי המט"ח ובפרט הדולר-שקל חלה התפתחות משמעותית למדי. עם פרוץ המשבר הערכנו כי הדולר יתחזק נקודתית אל מול השקל בשל הריצה לחוף מקלט. ההתחזקות מול המטבע המקומי, היתה פועל יוצא של ההיסטריה ששררה כאן השבוע, ובסה"כ תואמת את המגמה העולמית. כל עוד המשבר בעינו, יתקשה השקל לרשום המשך התחזקות אך להערכתי, השקל יחלש בצורה זניחה למדי מול הדולר והתהליך הינו קצר טווח, שכן עם סימני בלימה קלים ביותר, יחול יסוף אמיתי בשערו. נקודה חשובה בענין זה, הינה עדכון המדדים ברביעי השבוע. אם קשה להעריך כיצד יתנהל שוק המניות, הרי שברור למדי כי יהיה ביקוש ער של כמיליארד ₪ ביום זה. מכיוון שכך, והיות ומדובר על מחזור דרמטי, הרי שניתן להסיק כי השקל ירשום זינוק במדד. משקולת הנגד יכולה להיות התערבות בנק ישראל, אך בשל הזינוק בביקוש הבנק יאלץ לרכוש דולרים בכמות אדירה, ולכן יתכן כי ההתערבות תחל במהלך ימות השבוע להוציא רביעי עצמו. אסטרטגיה אידאלית למצב זה הינה ביצוע אוכף על הסטרייק, בכדי להנות מהתנודתיות, ללא בחירת כיוון מובהקת.
האירו התחזק אף הוא מול השקל ואף מול הדולר, אך מדובר בעיקרו בתיקון טכני לגל ירידות חסר תקדים. הטריגר לתיקון הוא שמועות הולכות וגוברות כי הבנק המרכזי באירופה יתערב בשוק המטח, ויבצע רכישות מסיביות בכדי לשמר את המטבע. סיכויי ההצלחה של מהלך מעין זה אפסיים (ע"ע פישר ומלחמתו בשקל), וכמובן שהמגמה העולמית השולטת, קרי, המשך החלשות האירו תוסיף לשרור בקרבנו.
גם שוק הסחורות התנהל בעצבנות קיצונית השבוע, כשהשיא הגיע עת הנפט רשם ירידה תוך יומית של 7.5% מתחת ל 65 דולר לחבית. בסיכומו של שבוע, הנפט נשאר סביב רמת ה 70$, אך הקשיים הפונדמנטאליים ורעיעות השוק הסחורות צפויות להמשיך ולפגוע ובהתאם פוזיציית השורט בעינה.
הזהב השבוע הבהיר מצידו מדוע מזה חודש, אע"פ שנדמה כי קיימת מגמת עליה מובהקת, אני מבכר מלהיכנס לפוזיצית לונג. על פניו נדמה כי קיימות כל הסיבות להמשך עליות במתכת, אך הראלי האחרון ברקע לשקיעת כלכלות העולם, היה קיצוני מידי ולא מבוסס ובהתאם הצלילה שרשם הזהב השבוע. בשלב זה אין מגמה מובהקת, ולכן אנו נוסיף שלא להיכנס לפוזיציה אך הסבירות לירידות עולה משמעותית על סבירות להמשך הראלי.
אירופה הוסיפה לעמוד במרכז הבמה ולספק כותרות, כשהפעם היתה זו גרמניה שהחליטה לאסור על מכירת שורט עירום לטובת השווקים. פשפוש קל בזכרון יזכיר לנו כי ברגע שממשל ארה"ב עשה מהלך זהה, זינקו השווקים בצורה פנומנאלית, ולכן לכאורה מהלך הירידות עם ההודעה הינו מנוגד ולא מתקבל על הדעת השאלה המרכזית היא כמובן, מדוע צעד זה לא עבד, והתקבל ע"י שוק דוקא בירידות ?! את התשובה לכך, ציינתי כאן כבר לא פעם בנוגע לשאלות אחרות, ופעם נוספת שהיא נותנת מענה מצוין: ארה"ב היא לא אירופה. במלים פשוטות, ברמניה צעקה "אחרי" וגילתה כי היא לבדה רצה קדימה במערכה. המשקיעים ציפו לתיאום מסויים טרם המהלך, או לכל הפחות הצטרפות של מדינות נוספות למהלך זה, בעוד שבפועל גרמניה חשפה עד כמה האיחוד לא מאוחד – ובזמני קשים אלה, הדבר בהחלט מעורר חששות קשים בנוגע ליכולת כלל המדינות להתאחד ולפעול בצורה כוללת ובפה אחד. אם בכך לא היה די, הוסיפה בריטניה שמן למדורה ומיהרה לחדד כי "ההגבלות שהוציאה ממשלת גרמניה אינן חלות על מכשירים פיננסיים גרמניים בבריטניה או בכל מקום שמחוץ לגבולות גרמניה", ומשקיעים רבים רואים בעצמאות מדינית מעין זו דוקא ברכה, מה שיכול לעודד מדינות לפרוש מהאיחוד לטובת דרך עצמאית.
אסיה הרחוקה מכותרות מוסיפה להיות בעיניי בעיה מרכזית עולמית שוות ערך לאירופה, שרבים מהמשקיעים מפספסים. עוד לפני סין, היתה זו הכלכלה היפנית שהציגה צמיחה של 4.9% כשהתחזית העליונה היתה 5.9%. בכך מוסיפה יפן להציג חולשה כרונית הקיימת למעלה מעשור, ומקשה על המדינה להתאושש במה שמגודר כמיתון הארוך אי-פעם. ניתן היה להתנחם כי סין תוביל את היבשת להישגים משמעותיים, אך מזה זמן שאני מציין סימנים המאיטים על האטה בהתאוששות, והשבוע נכנס השוק הסיני רשמית להגדרת שוק דובי (ירידה מעל 20% במדדים), ולשפל של למעלה מתשעה חודשים. הבורסה הסינית צפויה להוסיף ולרשום תשואת חסר ביחס לזו האמריקנית, וקרובה למדי לבורסות אירופה, כשהשוני המהותי הוא בדרמת הירידות: בסין ירידה של 2% אינה מוגדרת כדרמטית, והמדדים רושמים לא פעם ירידה כפולה ואף יותר, בשל צורת החשיבה של משקיעיה הממנפים עצמם לדעת.
בארה"ב מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל הפתיע כאשר ירד בעשירית האחוז בניגוד להערכות בשוק כי ירשום עליה קלה, ולאחר זינוק של 0.7% במרץ. ניתןהיה לצפות כי השווקים יראו בכך סימן חיובי, אך הבורסות סירבו להתרגש והתעלמו מהמדד כליל. הסיבה לכך, הינה כי המדד עצמו הפך כבר לא רלוונטי, וזאת מאחר וברור כי ברננקי לא יעלה את הריבית. במדינות אחרות למדד משמעות אקוטית על שער הריבית, אך בארה"ב, לפחות לחודשים הקרובים, אין לכך שום משמעות ובהתאם התנהגות הבורסות.
נתון חיובי נוסף היה נתון התחלות הבניה לאפריל שהפתיע, ורשם עלייה משמעותית של 5.8% לרמה עונתית מתאומת של 672 אלף התחלות בנייה. בכדי להבין עד כמה שוק הנדלן תומך במידה מסוימת בכלכלה הריאלית, די אם נציין כי מדובר ברמה הגבוהה ביותר שרשם הנתון זה 18 חודשים. שוק הנדלן עודנו חלש למדי, ונתמך ברובו ע"י הממשל ב"מתנות" ועזרים, אך אין ספק כי השוק הגיע לתחתית והוא אינו מוסיף עוד להכביד על הכלכלה.
לצער האמריקנים, לא ניתן לומר מלים זהות על שוק התעסוקה שהוסיף גם השבוע לאכזב ובגדול עת תביעות האבטלה הראשוניות לשבוע החולף רשמו עלייה של 25 אלף משרות לרמה מתואמת של 471 אלף (רמת שיא חודש מאי). צפי האנליסטים היה דוקא ירידה ביחס לשבוע הקודם ועמידה על 40 אלף משרות, ואין ספק כפי שציינתי בעבר כי ארה"ב תדלג בקלילות שוב מעל רמת ה 10% אבטלה.
מניות ומגזרים
נדל"ן ויתר – יוסיפו להציג תשואת חסר ביחס לשאר המדדים ולהוביל את הירידות, כבשבוע החולף.
אלווריון – מניה שעשינו איתה את כל הדרך מעלה, מכרנו אותה, ונחתכה בצורה ברוטאלית ביותר. המחיר הנוכחי אינו משקף נאמנה את שוויה הריאלי, וברמה הנוכחית מתאימה לקניה לכל טווח.
• בשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות, ניתן למצוא תחת פורום אופציות מאי.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט