מעבר לשבאפט ציין מדובר בתהליך ובחינת המהלך בנקודת הזמן הנוכחית פשוט שגוייה.
מילות הקסם הן היצע וביקוש. הנגיד במהלכו ובאופן עקיף (דגש על עקיף) מונע מזוגות צעירים עיסקה גרועה, כזאת שיהיה קשה לחלקם לעמוד בה ובאופן ישיר, וזו מטרתו העיקרית, קריסה של שוק האשראי בדמות אשראי המשכנתאות שבתורו יביא לסיבוב נוסף של מחנק אשראי והפעם מבית.
הקטנת הביקושים תתרום לירידת מחירי הדירות שבתורה תסיר את חן הנדל"ן להשקעה שכן לא ראוי להשקיע באפיק השקעתי שנמצא בנסיגה וכך תיתכן המשך ההפחתה במחירי הדיור עד לנקודת שיווי משקל.
כאן, ראו זה פלא, עם ירידת מחירי הדיור, אותו זוג צעיר שבכה על מר גורלו שכן היו בידיו רק 30 אחוזים מערך הדירה כעת מחזיק ביותר מ40 אחוזים ורשאי לקבל משכנתא בתנאים טובים יותר וכל זאת מבלי להוסיף ולו שקל על אותו הון עצמי (מבחינה ריאלית כמובן) רק עקב אותה ירידת ערך.
יתרון נוסף הוא אולי בהזדמנות שמספק פישר לחשוב בשנית האם רכישת דירה היא אופציה כלכלית עדיפה (בניטרול מניעים פסיכולוגיים) על שכירות, ואולי נפחית קצת מיחס הרכישה/שכירות הממוצע למדינות מתוקנות שאנו כ"כ מובילים בו.