השבוע החולף היה שבוע ירידות, בו סיום השבוע היה ההיפך הגמור מתחילתו.
בתחילת השבוע לחץ העליות היה גבוה במיוחד, וכפי שציינתי בסקירה האחרונה, גבוה עד כדי סקויז לכותבים. השחקנים שהצליחו לשמור בנקל בשבוע שקדם לאחרון, התקשו לעשות כן, וכך ביום ראשון המדד נלחץ 3 פעמים מעלה. העליה לא היתה מוצדקת או מבוססת אך די היה בכך בכדי ללבות גל קניות מצד הציבור, דבר שהתבטא היטב בגיוסי הקרנות המניתיות בימישם שני ושלישי. יחד עם זאת, הסקויז לווה בירידה בסטית התקן, דבר שהוביל לפגיעה בערך הפרמיה, דבר שאיפשר לשחקנים להמשיך עד סוף החודש.
מנגד, השחקנים שחששו כי החודש יסוכם בהפסד קשה, קידמו את כתיבות אופציות ה CALL עד לרמת 1110 הנקודות, דבר שחייב טווח פקיעה צר ביותר בין הרמות 1110-1125 (מעט מעל אחוז). זוהי אינה פקיעה אופטימאלית מבחינת השחקנים אך החודש שהתנהל בצורה לא יציבה הוביל למצב זה.
השמירה על רמת 1120 הנקודות היתה ברורה גם לעין בלתי מזוינת, כשהשחקנים מסכמים חודש עם רווחי עתק – ולראיה, כבר בסקירה הראשונה של החודש האוכפים על 1110 צברו תאוצה ורווח.
בסקירה האחרונה ציינתי כי עוד מוקדם מידי להספיד את הפקיעה הנוכחית, ובדבריי הסתמכתי רבות על מחזורי המסחר. מחזורי העליות הינם מחזורים דלילים למדי שאינם מקשים על השחקנים, בטח בשבוע פקיעה, להתערב ולשלוט במדד. מחזורי הירידות לעומת זאת, הרבה יותר מסיביים מה שכמובן הוביל לכך שהמדד הוחזק ברמת 1120 הנקודות ולא למטה מכך – על אף שהדבר היה אופטימאלי, הרי שהחשש לאורך כל הדרך היה מצלילת המדדים בארה"ב ופקיעה ברמה הנמוכה מ 1100.
הפקיעה היתה כה נוחה עד כי המחזור היה דליל במיוחד (עבר רק במעט את רף המיליארד ₪ ), ויש לזכור כי הפקיעה היתה בשניות הסיום של השלב הרנדומאלי דבר שלבטח הוסיף עוד כ 100 מליון ₪ לכל הפחות.
נדירות הפעמים בהן בשוק הנגזרים "הכסף מצוי על הריצפה" אך בהחלט השבוע אלה היו פני הדברים. ציינתי זאת בסקירה ואף באסטרטגיית האופציות, כי לאחר שלב הפקיעה ועם משיכת הידיים של השחקנים השוק צפוי לצלול. הדבר התאמת בצורה מלאה לאחר שמייד לאחר הפקיעה החל גל ירידות שהלך וצבר תאוצה ככל שנקפו שעות המסחר. הדבר היה עלול להסתיים בצורה חדה אף יותר, אך החוזים בארה"ב שיככו מעט מהמהלומה שהיתה צפויה וריככו, עד כמה שניתן בירידות מעל 2% לרכך, את צלילת המדדים.
חודש יולי מתחיל דומה מאוד לחודש יוני, עם עליה בסטיות התקן לסביבות רמת 22%. רמה המתאימה לשוק תנודתי אם כי בשלב זה עדין לא קיימת פאניקה בקרב הסוחרים. הערכה היא כי אנו צפויים להיסחר ברמות אלה בימים הקרובים, עם עדיפות מה לירידות. המיוחד ביולי, מלבד אורכו (34 ימים), הוא שהשחקנים החליטו שלא לחכות החודש לוול-סטריט ומשעות הבוקר ניתן לראות תנועה הולכת וגוברת של אופציות CALL על הסטרייק. המשמעות היא שהפקיעה גם החודש לא תהא גבוהה מהסטרייק הנוכחי, וליתר דיוק כי לא צפויות יותר מאשר עליות מתונות. לעומת זאת, כתיבות ה PUT אינן מרוכזות בספוט מסויים והן מגלמות את החשש מפני ירידות דרמטיות, עד כדי מסחר פעיל גם באופציות הרחוקות מאוד מהכסף (950-960). הדבר רלוונטי במיוחד לכותבי השוקתות, שכן טווח הבטחון החודש רחב במיוחד ומכסה למעלה מ200 נקודות בפרמיה ורווח נאים למדי.
ברמת המאקרו, כהמשך לסקירה האחרונה, הרי שהשבוע התרבו הקולות שטענו כי יתכן והנגיד אכן יעלה את הריבית. מדובר בהחלטה מעוררת מחלוקת, שכן היא רגישה יותר מהצפוי לנעשה בשוק בימים האחרונים. מבחינה כלכלית על הנגיד להעלות הריבית ברבע האחוז, אך להערכתי הנגיד יפעל עפ"י הנעשה בשוק עד סגירת המסחר מחר (מאוד לא אופייני להחלטת ריבית). במידה והושק יטפס והדולר ישמור על איתנות הנגיד יבחר להעלות את הריבית, אך במידה והירידות תימשכנה יותר מסביר כי הנגיד ימתין עם ההעלאה לחודש הבא, מתוך הסתכלות רחבה יותר על השפעת הריבית בשוק המניות.
ברקע לדברים הללו, גם מלווה אותנו נתון מדד מנהלי הרכש, אותו הזכרתי בקצרה עד כה אך משקלו רב. הנתון שהציג ירידה חדה אל מתחת לרמת ה 50%, פירושו כי הצמיחה הולכת ומאטה. רמת ה 50% מהווה מעין אינדיקטור מוחלט המבחין בין צמיחה להתכווצות, ולכן הנגיד יתחשב גם בנתון שעד כה הציג צמיחה בעקבית בשנה החולפת.
ומעל הכל, מרחפת עדיין אותה עננת ישראל-איראן. מוצדק או לאו, חשוב להבין כי חודשי הקיץ צפויים להוסיף ולנפק כותרות בדבר התחממות הגיזרה דבר שישליך על הבורסה. אין מדובר על "מבצע" או פעילות ממוקדת אלא על מלחמה, ולכן העצבנות בבורסה הגבוהה ממילא, צפויה לטפס עם כל כותרת תקשורתית בנושא.
באירופה לא היה חדשות של ממש, והשבוע התנהל בהתאם למגמה העולמית. עיקר הקולות עלו דבר אפשרות זינוק אינפלציונית בגוש האירו. מקור החשש טמון ברכישות האג"ח הממשלתי של הבנק המרכזי, כתוצאה מהמשבר דבר שמבחינה כלכלית פירושו המיידי אינפלציה. העניין הוא שבכדי שאינפלציה תתקיים, להוציא מקרים נדירים, יש צורך בצמיחה של המדינות והדבר אינו נראה באופק. מכיוון שכך, אני סבור שכל עוד המצב באירופה נותר על כנו (והוא צפוי להישאר כך לפחות בחצי הנשה הקרובה), כל הקולות בדבר התפרצות אינפלציונית אינם במקומם.
בשוק הסחורות, הזהב לא רשם תנועה מעניינת במיוחד והוסיף להיסחר ברמות שיא, תוך כדי המתנה לחידוש גל העליות/ירידות בשווקים.
לעומת הזהב, הנפט שצפוי היה כי ירד חדות בעקבות שינוי הסנטימנט העולמי וההאטה המתפשטת, דוקא רשם עליה. הדבר תמוה משהו, שכן נתונים רלונטיים לא התפרסמו, אך יש לזכור כי משמעות רבה ניתנת לזירה הבטחונית ישראלית-אמריקנית-אירנית, שביטויה בשוק הנפט. אין ספק כי בטווח הקצר מלחמה תוביל לזינוק במחירי הזהב השחור, ולכן השוק הספקולנטי ממילא נערך מבעוד מועד.
הדולר רשם התחזקות קלה בהתאם למגמת הירידות העולמית, והצפי הוא כי על עוד החשש מוסיף הדולר ישמור על יציבות מול כל המטבעות.
לעומת זאת, התנהגות המטבע אל מול השקל תושפע מאוד מהחלטת הנגיד, משום שהעלאת הריבית משמעה פער רחב מאוד ואטרקטיבי להשקעה, מה שיוביל להחלשות הדולר אל מול השקל. לסוחרי הדולר-שקל, מוטב להיכנס לפוזיציית תנודתיות, משום שהמטבע צפוי לרשום תנועה חדה לאחד הצדדים בין אם הריבית תועלה ובין אם תישאר על כנה.
בארה"ב, כפי שהערכנו, סירבו להתרגש מניוד היואן והמדדים אף סיימו בירידות. את הסיבות לכך מניתי בסקירה האחרונה, ורק אזכיר כי מדובר יותר עד צעד פוליטי לקראת כינוס ה G20, מאשר בצעד קונקרטי, ובפרט שלא התחייבו למועד, טווח ומשך הניוד.
חשש חדש-ישן מגיע משוק הדיור שכבר הגיע לתחתית, אך מתחיל כעת להעלות סימני חולשה מחודשים. זו אמנם איננה ירידה נוספת מרמת השפל האחרונה, אך בהחלט מגמת השיפור הקל ששררה כאן הולכת ומתפוגגת. הפעם היה זה נתון מכירות הבתים הקיימים שנפלו ב-2.2% בחודש מאי. הנתון עצמו אינו דרמטי במיוחד, אך האכזבה הגיעה על רקע תחזית האנליסטים שגרסה כי תחול עליה של 10%! שגיאה זו מעלה סימני שאלה רבים על הערכות חשובות יותר, דוגמת נתון הצמיחה ונתון האבטלה, ובהחלט שהשוק מתקשה כעת להעריך את הכיוון בחודשים הקרובים.
נתון הצמיחה, אף הוא לא הוסיף שקט לשוק לאחר שהציג כי כלכלת ארה"ב גדלה בקצב שנתי של 2.7% ברבעון הראשון של 2010. נתון לכשעצמו חיובי אך, שוב, מאחר והקונצנזוס בשוק היה כי נתון התמ"ג יצביע על צמיחה בקצב של 3% הרי שהנתון התקבל בצורה צוננת למדי.
הנתון החיובי והמפתיע של השבוע היה דוקא סנטימנט הצרכנים לחודש יוני שעמד על 76 נק', שיא של שנתיים. הדבר בהחלט נראה תמוה לעומדים מהצד, אך יש לזכור כי בחודש הנוכחי הבורסות רשמו זינוק נאה (גם לימים האחרונים), אחוז האבטלה ירד (גם אם רק בגלל סקר האוכלוסין) וכך הלאה. הנתון משקף נאמנה את הנעשה בכלל החוש, וחשוב לזכור כי אינו משקף את הנקודה הספיצית בה הוא מפורסם.
הנתונים הללו היו פחות קריטיים ממה שהערכנו כי יתרחש השבוע, בדמות הורדת התחזית מצד הפד. השווקים הגיבו בתחילה לחלק החיובי עוברם בהודעה (הריבית נותרה על כנה) אך בהחלט הורדת התחזית הכבידה על השווקים ועמדה ברקע לכל המתרחש השבוע. הערכנו כי התחזית תרד כבר בהודעה הקרובה, היות והסביבה הנוכחית שונה לחלוטין מזו שהתקיימה במועד העלאת התחזית, ולכן ברננקי עשה נכון ולא המתין לתקן את השגוי.
אם נתון זה היה הנתון החשוב למשקיע בשבוע החולף, הרי שהשבוע הנתון המרכזי הינו נתון האבטלה שיתפרסם ביום שישי. הצפי הוא לאובדן של 103 משרות, אך בדוחות האחרונים הצפי התגלה כאופטימי מידי, ואם גם הפעם יהייו אלה פני הדברים, הרי שהשוק צפוי להגיב בצורה קיצונית.
מניות ומגזרים
רייט אקספרס – שינוי המלצה ! המניה הומלצה בתאריך 1/3/10 ורשמה מאז תשואה של למעלה מ 10%. החברה אמנם איתנה ומציגה רווחיות, אך קולות רבים בדבר חילופי ראשי החברה ומעברם לחברות אחרות, מורידות את כדאיות ההחזקה במניה. יש למכור עד שדברים יתבהרו בחברה.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות יולי.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
פורסם במקור על ידי Long
