שבוע חיובי הסתיים באחד העם, המהווה חלק משבועיים מלאי אופוריה ששררו בבורסה המקומית כמו ביתר הבורסות בעולם. האוירה החיובית אין לה על מה להישען, מלבד צפי לדוחות חיוביים, אך בתקופות בהן אין חדשות שליליות מדובר באתנחתא מבורכת שדי בה בכדי לתת תמיכה רגעית למדדים. הבוקר נפתח בירידות תלולות, אם כי מתונות ביחס לעולם. הדבר נובע כמובן משינוי הסנטימנט בסוף השבוע בארה"ב, ולמעשה יום המסחר האחרון מסכם היטב את המצב בשבועות האחרונים: התמקדות במיקרו ולא במאקרו. לאורך כל השבוע הנתונים הן באירופה, והן בארה"ב היו שליליים ביותר אך צפי לדוח חיובי, כל פעם מענקית תורנית אחרת, גרם לעליות נקודתיות. כמובן שאין בדוח חיובי בכדי לשנות את פני הכלכלה, אך המשקיעים המחפשים סיבה לעליות כתוצאה מהיעדר אלטרנטיבה (ועוד אגע בריבית בהמשך), מקבלים זאת בדמות דוחות חיוביים למדי. המשקיעים בוחרים להתעלם מהעובדה כי התחזיות היו נמוכות מלכתחילה, ולכן זוהי אשליה אופטית. לאחר עונת הדוחות (לכל המאוחר) ישובו המשקיעים להתמודד מול נתוני הכלכלה העגומים, ושוב נצפה לקושי בהמשך העליות בבורסה.
בישראל השבוע היה מתון למדי, שלא לומר אדיש. מחזורים נמוכים ניצפו בכל המגזרים, לרבות נגזרי המעוף כשהמצב משדר בעיקר ציפייה. במהלך השבוע ציינתי כי השחקנים כלל אינם דואגים, והדבר ניכר היטב במפת הפוזיציות שלא השתנתה בצד ה CALL, כפי שניתן היה לצפות לאחר עליות נאות. הסטיה באופציות הרחוקות רק חידדה עוד יותר את התמונה כשאופצית CALL1140 נסחרה בסטיה של 13%, דבר המלמד כי לא השחקנים ולא הסוחרים מעריכים שאפשרית פקיעה שכזו. מנגד, גם אופציות PUT 1060 נסחרו בסטיה נמוכה ביותר (13.2%), ולכן המצב הנוכחי הוא יותר דשדוש מכל דבר אחר.
בגבול התחתון חלה התקדמות, ועיקר הכתיבות מתרכזות סביב 1060 (וליתר דיוק P1050+ P1070). ההנחה היא כי הנקודה ממנה זינק המדד בשלוש הפעמים הקודמות תעמוד גם הפעם בפרץ, ולכן ניתן להסתמך עליה במידה רבה. מיותר לציין כי ברביעי לאחר העליה מעל רמת 1120 הנקודות, השחקנים התערבו אך באותה נשימה אציין כי היה מדובר בהתערבות בשוליים ולא בהתערבות מהותית, קרי, יותר ליבוי הירידות מאשר יצירתן. יתכן כי הסוחרים היו ערים להתערבות הצפויה של השחקנים והקדימו תרופה למכה, ויתכן גם שהקונים פשוט לא מצאו לנכון להוסיף ולרכוש ברמת המחירים הנוכחית. כך או כך, הרצועה הצרה 1060-1120 מוסיפה ללוות אותנו ובשלב זה לא נראה כי יהיה שינוי בקרוב. המשפט החותם בשבועות האחרונים את המבוא לסקירה הינו כי לא חלה כל התקדמות והדשדוש צפוי להוסיף ולהישאר בקרבנו. גם השבוע אין שינוי,
וסביר כי בישראל (בעולם המצב שונה) הירידות/העליות תהיינה מתונות ובגבולות שהוזכרו לעיל.

חדשות המאקרו בעולם היו שליליות ביותר השבוע, ובכלל זה גם בישראל. החדשות זעקו בעיקר האטה, ובישראל הדבר מצא ביטויו תחת מדד מנהלי הרכש שהתכווץ חודש שני ברציפות. המדד עמד על 46 נקודות, לעומת 48.1 נקודות בחודש מאי, והדבר כמובן מהווה אינדיקציה ברורה להאטה במדד הייצור התעשייתי. אזכיר כי רמת ה 50 נקודות היא הרמה המבחינה בין התכווצות לצמיחה, וירידה לרמת 45 נקודות משמעה כבר האטה ברורה, ונתון מקדמי לנתונים המוחלטים יותר המגיעים בעקבותיו.

בגזרת המדד, נרשמה עליה ביוני של 0.3%, כשסעיף הדיור רושם עליה של 0.6%. מרבית סעיפי המדד רשמו עליה אך החשיבות אינה במדד זה, שהיה צפוי, אלא דווקא במדד יולי. עפ"י כל ההערכות צפוי זינוק במדד יולי של כ 0.7% דבר שיחייב כמובן את נגיד הבנק להתערבות. במצב זה, בו האינפלציה חוזרת להרים ראש, העלאת הריבית היא עניין שניתן לדחותו לכל היותר בחודש אחד. הנגיד בהחלט יכול להקדים זאת, ולבצע כן כבר במועד הקרוב אך נסיון העבר מלמד כי הנגיד אינו ממהר לבצע העלאה, ולכן צפויה המתנה.
הדבר לא נעלם מעיני המשיקיעם הסולידיים, וכך מרבית הקרנות המגייסות בשבוע החולף היו הקרנות הכספיות וקרנות האג"ח בדגש על הקונצרניות. הכספיות מהוות יותר את כיוון הציבור מאשר את המוסדיים אך הגיוס באגח חברות וכללי, בהיקף של 420 מליון ₪, מלמד כי גם המוסדיים מעדיפים בשלב זה אפיק זה. ראוי לציין כי מדובר בגיוס הגבוה ביותר בארבעת החודשים האחרונים, ועפ"י העקום העלאת הריבית ברבע אחוז הינה ודאית באחת משתי החלטות הריבית הקרובות. גם הציבור לא נותר אדיש לעליות ששררו בשבועיים האחרונים, והקרנות המניתיות שבו לגייס בסכום של 100 מליון ₪.

באירופה לא היו חדשות מהותיות, והיבשת נעה לצלילי חליל הדוחות האמריקני. הבשורה היחידה היתה הורדת דירוג החוב של פורטוגל בשתי דרגות, בצירוף ההצהרה כי "החוסן הפיננסי של ממשלת פורטוגל ימשיך להדרדר". במלים אחרות, זהו עדין לא הסוף.ניתן היה לצפות כי צעד מעין זה יוביל להחלשות האירו אך מכיוון שחדשות המאקרו בארה"ב היו גרועות פי כמה לא התרחש כן והמטבע הוסיף להתחזק. יתרה מכך, קדם לחיתוך דירוג האשראי של מודיס, חיתוך מצד פיץ' וסטאנרד ולכן השוק גילם הודעה זו מראש.

בגזרת המט"ח, הסיבות המרכזיות להתחזקות האירו מול הדולר, נובעות מהסימנים ההולכים ומתרבים להאטה בארה"ב. על רקע הדברים הללו המטוטלת נוטה כעת לכיון ארה"ב, ולכן האירו רושם התחזקות ושער שיא של כארבעה חודשים מול הדולר. קשה להעריך את פני הצמד מכאן והלאה, משום שהתחרות היא באיזו יבשת החדשות תהיינה גרועות יותר. יחד עם זאת, מכיוון שמצב המאקרו באירופה חריף ושביר יותר (האיחוד כבר לא מאוחד), ובמקביל המפלט העולמי הוא הדולר סביר כי נראה היפוך במצב זה. מכיוון שכך, בצמד דולר-אירו הכיוון הוא שורט מובהק על האירו.
האירו רשם התחזקות גם מול השקל על רקע המגמה העולמית כמו גם נתוני ההאטה בזירה המקומית, אך כהתנהגותו מול הדולר, גם כאן מדובר על הליך זמני ובפרט שאנו בפני העלאת ריבית בישראל.
בשוק הסחורות הנפט רשם עליה מתונה ביותר ואילו הזהב בצע את המהלך ההופכי. בשני המקרים לא ניתן לגזור מכך להמשך, אם השורט על הנפט בעינו עומד ובפרט שהאטה אמריקנית פוסעת יד ביד עם ירידה במחירי הנפט.

חדשות רבות היו מאסיה, ובפרט מסין בה המנוע העולמי מתקרר: סין צמחה ב-10.3% ברבעון השני ופספסה את התחזיות. זאת ועוד, התפוקה התעשייתית טיפסה בקצב איטי מהתחזיות של 13.7%, והנתונים שבפני עצמם הם פנומנאליים מאותתים בעיתיות רבה. אם סין, עליה נשען הבנק העולמי פעם אחר פעם בניתוחיו כי נשקע למיתון חוזר, תאט, הרי שכלכלת העולם לבטח לא תצליח להתקדם בהיעדר הקטר.
לעומת התקררות זו, המחירים עצמם רחוקים מלהתקרר ושיעור האינפלציה בסין צפוי לעמוד ביוני על 3.3%. המצב הנוכחי הוא שהממשל מצליח באופן חלקי למדי לעצור את התנפחות הבועה במדינה, אך לזכות הממשל יאמר כי הם אינם חוסכים כל מאמץ. הדבר ניכר היטב בקצב ההלוואות המהווה אחד הטריגרים המרכזיים לכך, לאחר שחלה ההאטה בקצב מתן ההלוואות ביוני לסכום של 90 מיליארד דולר. זהו אכן סכום אסטרונומי למדי, אך עדין מתון מבעבר ומעורר אופטימיות כי המשל בכיוון הנכון.
גם הודעת הממשל כי אינו מתכוון לחזור בו ממסלול ההידוק המוניטארי, כפי שנטען בשבועות הקרובים, נוסך בטחון מסויים שלמרות הכל סין בשבועות הקרובים תתמודד בצורה יפה עם הקשיים. המשבר לא יעלם מעצמו, אך לראות טיפול אלים, רחב, ושיטתי מלמד כי רואי השחורות ביחס לסין הלכו צעד אחד רחוק מידי. ירידות בבורסה כן, אך דומה למדי לנעשה בעולם ולא תשואת חסר בולטת.
להבדיל, יפן היתה ונשארה הילד הבעייתי באסיה ופעם נוספת הבנק המרכזי במדינה הותיר את הריבית על כנה – 0.1%. העלאת תחזית הצמיחה ל 2.6%, לכאורה בשורה חיובית, רק מחדדת עד כמה המדינה משתרכת מאחור אחר שכנותיה ליבשת.

אחת המדינות בהן אני מצדד מזה זמן, וממליץ להחזיק בלונג הינה אוסטרליה. גם הפעם המדינה לא איכזבה לאחר שהממשל פרסם עדכון תחזית לעודף התקציבי, לפיה העודף צפוי לעמוד על כ-3.1 מיליארד דולר אוסטרלי (2.74 מיליארד דולר אמריקני) בתקופה שבין יולי 2012 ועד יוני 2013. התחזית הקודמת עמדה על עודף של כ-1 מיליארד דולר בלבד., והדבר מלמד כי הכלכלה מוסיפה להיות איתנה ויציבה. בל נשכח כי במדינה שיעור אבטלה נמוך במיוחד, ולכן אני מוצא לנכון לחזור על פוזיציית הלונג ביחס לאוסטרליה, הצפויה להניב תשואת יתר.

בארה"ב, חדשות המאקרו הוסיפו להיות שליליות ומעניין לציין כי הדבר משתקף גם בדרך הניהול של מנהלי הקרנות. 12% נטו מהנשאלים העריכו כי הכלכלה העולמית תדרדר במהלך 12 החודשים הקרובים. אופן הצגת הנתונים בסקר מראה את שיעור הנטו שעלה במשאל, או במילים אחרות - עד כמה קבוצת הרוב הייתה גדולה יותר מקבוצת המיעוט. במקרה זה, מדובר בתחזית השלילית הראשונה שניתנה בסקר מאז חודש פברואר 2009. יותר מהכל מדובר על שינוי סנטימנט מהסקר בחודש יוני, בו 24% צפו כי הכלכלה העולמית תרשום התחזקות.

אכזבה נוספת נרשמה גם לאור הגרעון המסחרי בארה"ב שעלה כנגד תחזיות הכלכלנים, שהעריכו ירידה. הגרעון עלה לרמה של 42.3 מיליארד דולר, והגרעון השנתי הכולל עומד כעת עומד כעת על 143.8 מיליארד דולר. בסקירות האחרונות עסקתי בכך רבות, אך נדמה כי המצב הולך ומידרדר והגרוע ביותר שהממשל נוקט צעדים שיש בהם משום הרחבת הגרעון ולא להיפך.
הנתון הבעייתי ביותר לדעתי הוא מדד המחירים לצרכן, שהשלים רצף של שלושה חודשי ירידות. מדד חודש יוני הציג ירידה של – 0.1%, והעלה סימני שאלה רבים ביחס לאפשרות של דיפלציה (ירידת מחירים). זאת בעיה ישנה-חדשה שהפד יצטרך לתת דעתו עליה כעת, כשהנשק המרכזי למלחמה בדיפלציה, הורדת הריבית, נוצל כמעט עד תום.
סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הקשה אף הוא על המדדים, לאחר שהציג קריאה של 66.5 נקודות, ונעצר על רמתו הנמוכה מזה 11 חודשים. הירידה היתה צפויה אך בעוד האנליסטים העריכו ירידה לרמה של 74 נקודות, הרי שהצלילה החדה הפתיעה והעמיקה את הקרע בי הכלכלה הריאלית לשוק ההון.

על רקע הדברים הללו, חוזר הפד לנשק הישן ביותר בארסנל וכעת נשמעים קולות הקוראים להורדה נוספת של הריבית לרמה של 0. זהו איננו פתרון, ונשגב מבינתי מדוע מה שלא עבד עד כה, יתחיל עכשיו לספק את הסחורה, אך עלינו לזכור כי לפד לא נותר עוד כל מרחב תמרון מלבד הריבית, ובשל כך הייתי ונותרתי פסימי ביחס לכלכת ארה"ב.

מנגד, עונת הדוחות מספקת מעט רוח גבית למדדים בדמות תחזיות אופטימיות הנוסחות תקווה כי ההתאוששות אכן תתרחש. הדוחות עד כה היו חיוביים ברובם, אך לדעתי הטוב שבדוחות כבר מאחרינו, ולכן להסתמך על הצלחת המדדים להישאר ברמה הנוכחית בשל הדוחות אינה נכונה.
זאת יתכן ויתרחש אם הפד יפתיע ויוריד את הריבית באותם שברירי אחוז שעוד נותרו. מלבד זאת, דוחות חיוביים יספיקו לכל היותר לימים סבירים, ומעבר לכך אין צפי לשינוי מאקרו היכול לעודד את המשקיעים לטווח בינוי-ארוך.

מניות ומדדים
אלווריון – אין שינוי המלצה ! הומלצה בתאריך 23/5 ורבים דאגו לאחר שהמניה החלה לרדת והציגה תשואת חסר. ציינתי כיט החברה במחיר הנוכחי כדאית, וכעת לאחר עליה של 25% בארבעה ימי מסחר היא שווה לרמתה בעת ההמלצה. החברה עודנה כדאית במחיר הנוכחי, ופעם נוספת אני מוצא לנכון לציין כי החברה צפויה להניב תשואת יתר ביחס למדד.

דילארדס (DDS) – חברה דפנסיבית המתאימה לעת זו. מודבר על רכת חנויות כלבו זולות ולא ממותגות, הפונות לפלח אוכלוסיה בינוני ומטה. בהנחה והכלכלה האמריקנית אכן מדשדשת הרי שצפויה עדנה לחנויות מסוגה המציעות פתרון למי שהממון אינו בכיסם.

• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה, ובפרט שהמדד (כולל הבוקר) נותר על כנו.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות יולי.


שבוע טוב ומוצלח !