שבוע מקוצר נוסף הסתיים לו בעליות, לאחר רצף שבועות חיוביים ומקוצרים. הבשורה האמיתית הגיעה כמובן ביום חמישי עם סגירת המדד מעל רמת ה 800 הנקודות. רמה זו, המהווה בעיקרה חסם פסיכולוגי, נשברה הודות לזינוק מרשים שחל ביום רביעי בלילה בבורסות ארה"ב, מה שהוביל ישירות לעליות בזירה המקומית. העליה במדד היתה במחזור בהחלט מרשים אך עוד מוקדם לומר האם המדד התבסס מעל רמה זו, שכן טרם עמד למבחן - עלינו לבחון את התנהגותו ביחס למדדי ארה"ב. מהבחינה הטכנית, המשמעות היא שההתנגדות הבאה מצויה במדד 850, אך כפי שציינתי בעבר, קשה במיוחד לנתח טכנית את המעוף שהרי כל כולו למעשה נגזרת מהניתוח של מדדי ארה"ב. האחרונים עולים זה שבעה שבועות ברציפות ונשאלת השאלה עד מתי? הנבואה ניתנה לשוטים, אך גם האופטימיים ביותר מסכימים כי מהלך העליות האחרון מבוסס ברובו על אויר חם יותר מאשר על נתונים אמיתיים, ולכן אני מעריך כפי שציינתי שבוע שעבר, שהקירבה לפרסום הנתונים תוביל להתמתנות העליות. יתרה מכך, אני מעריך כי כבר השבוע (לאחר העליות בראשון) נראה בלימה ויתכן בהחלט שאף ירידות. אין משמעות הדבר כי אנו לפני גל ירידות, אך בהחלט אני מוצא סיבות לכך שהחגיגה תגיע לסיומה בימים הקרובים, ובפרט אם לא ידחה שוב מעוד פירסום תוצאות המבחנים. בהמשך לסקירה משבוע שעבר, כצפוי, הותיר פישר את הריבית על כנה לאחר שמונה הפחתות רצופות. למעשה אין לצפות להורדה נוספת כלשהי, וחשוב לציין כי גם רמת הריבית הנוכחי נמוכה ממה ששוער בכל התחזיות המוקדמות שניתנו בשנת 2008. כמובן שבמצב הנוכחי פישר גם לא ימהר להחזיר את המדד לרמתו הריאלית, ולכן קרוב לודאי שיותירו זמן מה ברמה זו עד להתיצבות הכלכלות. למשפט האחרון חשיבות גבוהה בהיבט שער הדולר. אחד הפקטורים המשפיעים על שוק המט"ח הוא כמובן הריבית של הבנק המקומי, וכך עולה השאלה מי יעלה ראשון את הריבית – פישר או ברננקי. העלאה של פישר תוביל לירידה בשער הדולר ללא העלאה מצידו של ברננקי, וגם לצד זה תהיה משמעות בהחלשות הדולר. בנוסף, ניתן היה להבחין במימושים רציניים השבוע בדולר, וזאת יש לזכור במקביל להמשך רכישת הדולרים מצד בנק ישראל. הפסקת הרכישה, בד בבד עם יציאה מהמשבר, תוביל כמובן לאותה הידרדרות של הדולר בה כבר עסקתי בסקירות האחרונות כתופעת לוואי להחלמת הכלכלות לכשתגיע. נקודה מעניינת נוספת בהקשר זה, היא הודעתו של בנק ישראל כי "גברו הסיכויים שהאינפלציה תתכנס ליעדה המקורי", כלומר בסביבות 3% (אע"פ שמאז שפישר מונה לתפקיד, בנק ישראל מפספס את יעד האינפלציה באופן עקבי, ונתון זה איכשהו חומק מהפרגון התמידי לו זוכה פישר מכלי התקשורת). אם אכן מתכוון הבנק לדבריו, הרי שעליה באינפלציה לשער המדובר חייבת לגרור עליה בשערי הריבית. אותה עליה בשערי הריבית חייבת לגרור ירידה בשער הדולר מה שיוסיף ללחץ המדובר ויוביל ליסוף השקל.
עוד מבנק ישראל נודע כי המדד המשולב לחודש מרץ ירד ב 0.9% כהמשך למגמה שלילית בסה"כ. כבעבר, אני מוצא לנכון לציין שוב כי הנתק בין שוק ההון לכלכלה הריאלית מעולם לא היה גדול יותר, שכן באחד החודשים הטובים ביותר בבורסה אי פעם נרשמת ירידה בקריטריונים החשובים המרכיבים את המדד. אתייחס לסתירה זו בהמשך דווקא מנקודת המבט של השוק האמריקני, והתמודדותו עם הירידה החדה והבלתי צפויה בתמג.
מהלמ"ס התבשרנו כי חלה עליה של 0.1% בשיעור המובטלים לרמה של 6.9%. רבים הרימו גבה שכן היתה ציפייה לעליה משמעותית מאשר עליה מנורית זו, ועולה השאלה מדוע אלו הם פני הדברים. מעבר לידוע, כי הנתונים לא פעם מעודכנים מטה כפי שהיה במדדי נובמבר, דצמבר, וינואר, הרי שעצם ההגדרה היא –היא הגורם להפתעה. עפ"י הלמס בלתי מועסקים הם "אנשים שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים שקדמו לו, על ידי רישום בלשכות העבודה". בחודש מקוטע של חגים, עפ"י ההגדרות עצמן, רבים לא יכלו להירשם בלשכות העבודה (רישום חדש) ואף לא יכלו לבצע חיפוש פעיל בשבועות האחרונים. עיוות זה שלא הוסבר ע"י אף כלי תקשורת הוביל חלק מחברי הכנסת להתבטא כאילו נבלמה הירידה באבטלה, בעוד הסטטיסטיקאים בלמ"ס יודעים את האמת אך ממלאים פיהם מיים. יתכן בהחלט שגם הדוח הבא, שוב לאחר חודש לא רציף, יהיה מפתיע לטובה אך צריך להמתין לנתונים המסכמים של הרבעון, שילמדו אותנו האם החשש מאחרי החגים התאמת או שמא נופתע לטובה.
לצד פרסומים מועטים נוספים שהיו השבוע, צריך להבחין שבעוד בחלק מהמגזרים בזירה המקומית מדברים על בלימת ההידרדרות, ישנו מגזר אחד בו ההחמרה עקבית ומחלטת וזהו המגזר התעשייתי. הירידה בביקושים המקומיים לצד הירידה ביבוא תשומות ליצור, מעידה על פגיעה הולכת ומעמיקה שתישאר בתעשייה המסורתית. מעטות החברות בבורסה אותן ניתן לשייך ישירות למגזר זה, אך בהחלט חברות מקומיות בעלות אחוז יצוא נמוך מכלל הכנסותיהן צפויות להיפגע, ולכן מוטב למשקיעים להדיר רגליהם מהן.
חברה נוספת שאתמקד בה פעם נוספת בשל בקשות חוזרות ונשנות, היא חברת כן-פייט. לפני שבועיים התרעתי כאן שמחירה כבר מנופח ושמומלץ למכור את המניה אף בטרם תוצאות הניסוי. רבים עשו זאת, אך לצערי עדין נותרו לא מעטים שעם גילוי תוצאות הניסוי, גילו גם כי המניה קרסה בלמעלה מ 50%. מעבר למובן מאליו, שהוא כי אין להחזיק מניות אלה למעלה מאחוז מזערי מהתיק, חשוב לשים לב לבאזזז הנוצר סביב המניה טרם תאריך פרסום התוצאות. בחברות הביומד, הבאזזז שנוצר במרבית המקרים משמעותי יותר מתוצאות הניסוי עצמו. הסטטיסטיקה היבשה מלמדת כי 92% מהניסויים נכשלים (וזו הסיבה בגינה אני אומר שמלכתחילה לא כדאית ההשקעה במניות אלה). עם זאת, לפני פרסום תוצאות ניסוי המוגדר קריטי עבור החברה, כ 85% מהמניות במגזר זה עולות תוך גידול משמעותי במחזורים. זה לא מלמד כי בעלי עניין יודעים משהו, זה גם לא מלמד שכנראה הכיוון חיובי אלא לכל היותר כי אנו קרבים מבחינת התאריך לפרסום התוצאות. ישנם משקיעים שכבר שיננו את המספרים הלכאורה יבשים הללו, ורוכשים חברות ביומד ששמם כמעט מעולם לא נשמע, מתוך מטרה להחזיקם פרק זמן ארוך ולמכור עם העליה הצפויה טרם פרסום התוצאות.שימו לב, הם אינם ממתינים לפרסום התוצאות אלא מוכרים עוד טרם קיום הנ"ל. לאלה השואלים מה צפוי כעת למניה – סביר להניח שנראה תיקון מסוים, שכן הירידה החדה היא מעט מוגזמת אך לאחר התיקון באין בשורות חדשות המניה תוסיף לדשדש, ולכן אלו המצפים לחזרה למחירי השיא צפויים להתבדות לפחות בתקופה הקרובה. סיכון נוסף בכן פייט הוא שמכאן ואילך המחזורים ילכו ויקטנו וגם זה קרוב לודאי לא יתרום להתאוששות המניה.
אירופה מצידה היתה השבוע באופוריה, וגם ירידות בניויורק לא גררו תגובה דומה מצד היבשת. עושה רושם כי הקטליזטור למהלך השבועי נבע ברובו מפרסום נתון הבטחון העסקי בגרמניה שזינק לאחר שפל של למעלה מרבע מאה. מעבר לזה, נדמה כי אם העליות בארה"ב עוד מבוססות על אי אילו קריטריונים, הרי שבאירופה הן תלושות לחלוטין מהמציאות, משום שהאינדיקטורים המראים שיפור מה בארה"ב אינם קיימים באירופה, למעט שיפור בסנטימנט הצרכנים הנובע ישירות מהבורסה. נשאלת כאן שאלת הביצה והתרנגולת שתופיע שוב בהמשך הסקירה בהקשר לארה"ב: האם סנטימנט הצרכנים השתפר בזכות העליות בבורסה או שמא השיפור הוא זה הדוחף במידה מסוימת לעליות בבורסה ?!
באסיה המדינה הבולטת והמומלצת ביותר, ואת זאת אני מציין שלא בפעם הראשונה, היא כמובן הודו. שלא כסין הנתונה לתנודתיות וחוסר שקיפות ומהווה מתכון בטוח להתעשרות מהירה או אובדן נכסים הודו מציעה אופציה שפויה לרווח עקבי בהמשך לפרסום נתונים מצויינים, כשהפעם זוהי תחזית התמ"ג שהועלתה ע"י ברקליס קפיטל ל 5.5%. אין מדינה כיום עם תחזית תמ"ג שכזו (אם נצא מנקודת הנחה שהמשטר בסין נוקב במספרים כאוות נפשו) והסיבה המרכזית לכך, מעבר לשיפור בתנאי האשראי ובלימת ההאטה, היא שהודו פשוט לא נפגעה כשאר העולם. מלכתחילה שוק הדיור בהודו לא היה בועתי ואחוז המשכנתאות באוכלוסייה הוא נמוך בצורה ניכרת ביחס לעולם המערבי ואף ביחס למדינות עולם שלישי. על הכלכלה הצומחת כבר רשמתי לא פעם, וכשכל אלו חוברים יחד יש כאן אפשרות לרווח יפה עם תנודתיות נמוכה.
להבדיל מהודו, מקסיקו לדעתי מהווה הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל להשקעה. ההבדל כמובן, נעוץ בהמשך הירידות הצפויות בשבועות הקרובים כתוצאה משפעת החזירים. הפזו הצונח הוא הזמדנות בעייתית משום ששוק המטבעות מלכתחילה אינו צפוי, אך הירידה בשוקי המניות והאג"ח הינה ירידה גורפת ללא אבחנה ויש בכך משום "מציאות" לא מעטות, דוגמת מניות תעשיה והייטק. אפשרי כמובן לטעון, כי בכפר הגלובאלי כל החברות צפויות להיפגע אך מדובר על מגיפה שכפי שהיא פורצת כך היא גם תיעלם מתישהו ועיקר ההתלהמות מונעת ע"י התקשורת שמנפחת את המגיפה למימדים חסרי פרופורציה. רק לשם המחשה, בגל החום האחרון בצרפת נהרגו פי 5 יותר אנשים מאשר נהרגו משפעת החזירים בכל העולם גם יחד, ועדין הקאק לא גילה סימני שבירה מיוחדים. אמת, שיתכן והמניות יוסיפו לרדת עם התפשטות המגיפה, אך בהנחה ומקסיקו לא תימחק (וזה מן הסתם מה שיקרה) הרי שהתיקון במקרים מעין אלה אלים במיוחד. המלצה שבעיקרה היא לבעלי הלב החזק או למשקיעי הטווח הארוך.
בארה"ב, החגיגה השבועית נמשכת לאחר כמעט חודשיים רצופים של עליות. עיקר העניין לדעתי, הוא בדחיית תוצאות מבחני הלחץ לשבוע הבא והתמיהה שצעד מעין זה מעלה. כפי שציינתי שבוע שעבר, אין סיכוי שכל הבנקים עברו בהצלחה את המבחנים ולכן אולי היה מוטב לממשל לפרסם תוצאות חלקיות ולהכהות חלק מהעוקץ אך הבחירה לדחות ללא נימוק את פרסום התוצאות כלל אינה ברורה. כבר כעת ברור שאחוז ניכר מהבנקים (יש אומרים רבע ויש אומרים כמעט חצי) יזדקקו להון נוסף, אך פרמטרים רבים להערכתי הפד לא ימסור וישאיר לעצמו. ככל שחולף הזמן אני סבור שהתוצאות יהיו יותר אמורפיות ופחות כלכליות, עם ניסוח לא ברור שיותיר את המשקיעים חסרי כיוון מוחלט. סיטי עצמה שמנכ"לה הצהיר לא מכבר, כי לא תזדקק לגיוס הון נוסף, אף היא קרוב לוודאי תיאלץ לעשות כן, כשכנראה הפעם הדבר יקרה כתוצאה מהמרת מניות בכורה והפיכתן למניות רגילות ולא כגיוס הון נוסף מהממשל.
עוד נתון בלתי נתפס, ובלתי נתפסת אף מכך היתה תגובת השוק, הוא התכווצות הכלכלה האמריקנית ב 6.1%, גבוה משמעותית מכל תחזיות האנליסטים. מדובר על המיתון הארוך ביותר משנת 1929, ובכל זאת השווקים לא רק שעלו אלא עלו לאחר הפירסום בצורה חדה במיוחד (העליות החדות השבוע). אין כאן עוד מקרה בו ניתן לומר כי הצפי היה גרוע יותר, ולכן היתה הפתעה לטובה שהרי ציינתי את תחזית האנליסטים.
נתון כזה, בימי הירידות החדות והדיפרסיה עלול היה להוביל לקריסה אמיתית אך הסיבה לעליות נעוצה בזוית ההשקפה של המשקיעים. בכל נתון ניתן למצוא בעיתות משבר הן את השלילי והן את החיובי, והמשקיעים בחרו במסגרת אוירת האופוריה להתבונן על הנתונים במשקפיים ורודות במיוחד - הירידה בתוצר כחלק מהירידה בתמ"ג נגרמה עקב ירידה חדה במלאים. נתון ברור כבכל מיתון. עם זאת רבים הפרשנים (בעיקר ב CNN) שיצאו בהצהרות, כי ירידה במלאי מחייבת חידוש המלאי, ולכן קרוב לודאי שהיצור יעלה בכדי לעמוד בקצב הדרוש והכלכלה למעשה מגלה סימני התששות. האם הדבר מחייב? לא בהכרח. אם נביט אל עבר מיתון 1929 (אע"פ שהוא שונה מהמיתון הנוכחי) הרי שלצד חודשים של ירידה במלאים היו חודשים של עליה וחוזר חלילה. אין ספור משתנים עונתיים קיימים אך שוב במסגרת האופוריה, זה מה שהמשקיעים העדיפו לראות. בהמשך אותו היום פרסם הבנק המרכזי כי "הצטמקות הכלכלה נראית איטית יותר". מה"נראית" לא ניתן להבין שום דבר מוחלט אך שוב בחרו המשקיעים והפרשנים להתעלם מכך ורבים הציגו הודעה זו באור אופטימי במיוחד. החותם הסופי הגיע מכיוון מדד אמון הצרכנים שהצביע על עליה ותרם בהחלט לחיזוק הרוח הגבית בוול סטריט. קל להיסחף ברוח האופטימית השורה בעולם, אך בדיוק בנקודה זו ברצוני להזכיר כי המדדים עלו בצורה חדה מהצפוי וחלק מרכזי מהעליה אינו מבוסס. גם זה תורם להערכתי בתחילת הסקירה כי אנו קרבים מאוד לסוף הראלי, וחזרת השפיות לשוק.
מניות ומגזרים
בנקים – חובה להיזהר ולממש טרם פרסום תוצאות המבחנים בארה"ב. על אף, שאין קשר ישיר בין הבנקים המקומיים לאלו בארה"ב המשקיעים כבר יעשו את הקישור ובמידה ויהיו מימושים מעבר לים, גם כאן נבחין בכך.
נדל"ן – העליה באג"חים היא לא פרופורציונאלית וצפוי מימוש בטווח הקצר. שום חברה שמצבה היה בכי רע טרם ההתנזלות אינה חסינה במיוחד כתוצאה ממנה.
נפט – כפי שצפינו בעבר, נע סביב רמות ה 50$ וכרגע אינו מהווה הזדמנות לשורט או ללונג.
אג"ח – שוב אג"חי הבנקים עולים לכותרות לאחר הורדת דירוג. אג"חים מצויינים למשקיע הסולידי שכן המדינה תהא חייבת להיות ערבה להם. אין להתרגש מהורדת דירוג כזו או אחרת, וכל פגיעה בתשואה היא הזדמנות קניה.
אג"חי ארה"ב – למשקיע המאוד סולידי ! במהלך השבוע הקרוב אמורה להתרחש הנפקת אג"ח בת עשרות מיליארדים. התשואה באגחים אלה אינה אטרקטיבית לכאורה אך אם נזכור שמדובר על אג"חי ארה"ב הרי שמדובר על האג"חים הבטוחים ביותר בנמצא ובתשואה שדוגמתה לא נראתה מעולם.
שורטים – בהמשך לסקירה, יש מקום מעבר לגידור הרגיל להגדיל מעט את רכיב השורטים בתיק. אין הכוונה להעביר את התיק כולו לשורט, אך אני רואה מקום לבלימה בעליות ולכן אפשרי לשנות את הרכב התיק.
אפריקה – חוזרת להיות מעניינת למסחר תוך יומי. שוב, אינה מתאימה כהשקעה ואף לא להחזקה יומית אך בפרק זמן נתון יכולה לספק תשואה נאה לסוחרי היום. המחיר הנוכחי שלה, עודנו גבוה משמעותית וחסר כל ביסוס.
אלביט מערכות – חוזה חדש ומרשים, אך תגובה אדישה משהו של המניה. מומלץ לעקוב שכן ברמות הנוכחיות לצד החלשות הדולר יתכן מימוש רווחים. כרגיל, מתאימה במיוחד למשקיעי הטווח הארוך.
בז"ן – לאחר מהלך עליות מרשים, אנו צפיוום לראות תיקון בקרוב. מומלץ להימנע באחזקה ישירה בה.
כיל – בטווח המיידי עליות, בקצר (בעוד מספר ימים) מימושים. מי שבפנים מומלץ כי ימתין עוד זמן קצר, ומי שבחוץ מומלץ כי לא יכנס.
צ'ק פוינט – בעבר הזכרתי כמניה אטרקטיבית וסולידית במיוחד. המלצתי עליה בחום וכעת לאחר הדו"ח כל שנותר לי לעשות הוא לחזור על ההמלצה בצורה חד-משמעית.
רמי לוי – כל עוד החגיגה נמשכת אין ללכת נגד המגמה. עוד 10% שבועיים בשקט ובריחוק מה מהכותרות. הופכת יותר ויותר מועדפת על מוסדיים עם הגדלת מרכיב בעלי העניין במניה.
דסק"ש – מהווה הזדמנות קניה גם במחיר הנוכחי. הדוח האחרון חשף מצב איתן ותמחור חסר בולט.
את סקירת האופציות השבועית ניתן לקרוא תחת פורום אופציות מאי.
שבוע טוב ומוצלח !