בס"ד
פרשתנו פרשת "אמור" [ויקרא כ"א-כ"ד] עוסקת בעיקרה בקדושתם היתירה של הכהנים וכן בדינים הקשורים אליהם. בין היתר, מציגה הפרשה את מועדי ה' - מקראי קודש. פרשה זו מכילה, 24 מצוות עשה ו-39 מצוות לא תעשה ["החינוך"].

נרצה תחילה לעסוק בקדושת הכהנים:
מבאר ספר החינוך מצווה יקרה (מצווה רסו): "מצות קידוש זרע אהרון" - מה פירוש "לקדש"?

מבאר החינוך, כי לקדש זרע אהרון פירושו לקודשם ולהכניסם לקרבן [הרי תפקיד הכהנים להקריב הקרבנות בבית המקדש, וזהו עיקר] העשה. וכן, להקדימם לכל דבר שבקדושה, ואם מאנו בזה, לא נשמע אליהם. וזה כולו לכבוד השם יתעלה, אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו, שנאמר:"וקדשתו" לכל דבר שבקדושה. לפתוח ראשון ולברך ראשון, סדר קריאת התורה ראשון (גיטין נט א) וליטול מנה יפה ראשון" .. ונוהגת מצווה זו, בזכרים ובנקבות, לכבד זרע אהרון ועובר על זה ולא כבדם במקום שראוי וכהן הראוי לכבוד ביטל עשה. כמו כן, מצווים הכהנים לברך את ישראל, בברכת כהנים (שולחן ערוך סימן קכ"ח).

וכל זה מדוע? שהרי נאמר "וקידשתו כי את לחם אלוהיך הוא מקריב" [ויקרא כ"א-ח], ואף עכשיו שאין לנו קרבנות, בקדושתו הוא עומד, ומשום זה אסור בגרושה ולהיטמא למתים (משנה ברורה, סימן קכ"ח, קע"ד)

מצוה זו גם נפסקה להלכה- קיצור שולחן ערוך (ילקוט יוסף חלק א), סימן קכ"ח, סעיף ק"א:
אסור להשתמש בכהן, משום קדושת כהונה שיש בו. ולכן אמרו בירושלמי:"המשתמש בכהונה מעל". ומכל מקום, אם הכהן מחל על כבודו, וברצונו הטוב מגיש מגדנות ומשקאות ושאר כיבוד לפני אורחים,או לפני קהל לומדי תורה, כבודו מחול, שכשם שחכם מחל על כבודו כך כהן. שיש לאמר רצונו זה כבודו.

נושא אחר, שמצינו בפרשה זה הינו סמיכות של שני פסוקים מרתקים:
"וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם..ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט. לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהכים" [ויקרקא כ"ג כ"א-כ"ב].
הפסוק הראשון מדבר על חג השבועות והפסוק הצמוד לו עוסק במצוות לקט,שכחה ופאה. כלומר, מצוות הקשורות לצדקה, לחסדים.
וקשה, מה מקומם של מצוות אלו בסמוך לפסוקים העוסקים בחג השבועות? ועוד קשה שהרי לא ראינו בחגים אחרים,פסוקים המתארים מצוות כאלה. אם כן, מדוע חג השבועות ודווקא אלו?

נראה לבאר,כי חג מתן תורה הוא חג השבועות, ועם ישראל מגיע לרגעי השיא שלו. המבחן העיקרי של העם, להפוך את התורה משמים לתורת חיים על הארץ. זו המשימה הגדולה שלנו. באה התורה ואומרת לנו, שמבחן קבלת התורה אינו בסימפוזיונים ובדיונים, אלא ביכולת ליישמה בדברים הכי פשוטים, הכי ארצים, הכי חקלאים והכי אמיתים והכי נצחים. מבחן התורה, ברגישות החברתית בחסד, ביכולת להשאיר לנזקקים לקט, שכחה ופאה. כדי שגם הם יוכלו לחיות בכבוד. מצוות אלו, הן ההמשך הישיר לחג השבועות ולמעמד הר סיני. הן הביצוע בפועל של הערכים הגדולים שירדו מהשמים, עד למימושם, ע"י בני אדם, מקבלי התורה ובכך - מחברות שמים וארץ! . יה"ר שנזכה ללמוד לשמור לקיים ולעשות!

שבת שלום,
אודי כהן
חבר בית המדרש צעירי חולון
ו "תנועת תורה אחרי צבא"