שבוע נוסף של עליות חדות הסתיים באחד העם, כשהמדדים מותירים מאחור את השיא שנקבע לפני כחצי שנה. אין ספק שלתקשורת היה חלק מרכזי בדברים, אך כמובן שהרוח הגבית מגיעה מארה"ב שם וול-סטריט ממתינה בקוצר רוח להמטרת הכספים של ברננקי. ניתן כמובן לתהות על הקשר בין הזרמת כספים אמריקנית לשוק המקומי אך חזקה מכל הגיון הריבית הנוכחית הדוחפת את הציבור לבורסה.
בשוק הנגזרים קיימת כבדות רבה. כותבים רבים מתמהמהמים עוד ועוד עם ביצוע הכתיבות, והדבר מוכיח עצמו עד כה. הפוזיציה המועדפת היא כמובן תיקון מטה אך כמעט כל יום המתנה חוסך ממון רב, ולכן סביר שמספר הפוזיציות בשבועיים שנותרו יהא קטן מחודש רגיל. הסטיה הנוכחית, 15%, אף היא אינה מסבירת פנים, ולכן הפיזור הינו רחב מתוך חשש כפול: תיקון אלים שיגיע או סקוויז שיחוו השחקנים. בשלב זה האפשרות השניה אינה עומדת על הפרק, אך שבירה של המדד לכיוון רמת 1265 הנקודות תוביל לסגירה נוספת העלולה ללבות את המגמה, וחוזר חלילה. השחקנים בשלב זה מתמקדים בשתי פעולות: הראשונה, קידום כל העת של פוזיציית הפוט. השניה, וכחלק מלקחי ספטמבר – קניה של אופציות קטנות ורחוקות מהכסף בעלות מאוד נמוכה. המסקנה מספטמבר הינה שאם כבר סקוויז אז עד הסוף, ולכן ריבוי הקניות ביחס לכתיבות יכול להוביל למצב שפקיעה גבוהה וקיצונית במיוחד תקזז מהנזק עד כדי מעבר לרווח. זו אינה האופציה המועדפת כמובן, אך החודש ההתמקדות היא ברווח בטוח על פני רווח מרשים.
כתוצאה מכל אותן תנועות הפקיעה אופטימאלית נעה למעלה, ועומדת כעת סביב 1230 הנקודות. עדין רחוק למדי מהסטרייק, ובחודש רגיל הרי שמדובר באחוזים בודדים אך אנו בהחלט לא בחודש אופייני. הגבול התחתון, עומד על רמת 1210 הנקודות כשגבול לעיון נמתח מעט ולרבות תקבול מהרגל הנגדית עומד כעת על 1260. סביר כי קידום רגל הפוט יוכל למשוך עוד מעלה את הגבול הלעיון אך מכיוון שהתטא מתחילה לפעולף הרי שקידומים מעתה ואילך טומנים בחובם פרמיה הולכת וקטנה.
מענין לציין, כי זוהי בין הפעמים הבודדות בהן השחקנים מחזיקים פוזיציה כפולה מנוגדת, בבחינת או התמתנות וירידות קלות או ליבוי המגמה ומעבר לזינוקים חדים. האופציה השניה, שבודאי אם תתרחש תיתמך ממילא עע"י הציבור, יכולה להפוך בקלות לסיום ברוח פקיעת ספטמבר, וכולם היו מעדיפים להימנע מתרחיש שכזה.
נדמה שמיותר להרחיב, ולכן אציין כי גם השבוע הקרנות המניתיות והאגח הקונצרני הוסיפו לשבור שיאים, ותעשית הקרנות מעולם לא זכתה לכזו עדנה. הציבור אינו חושש כלל וכלל מהשיא החדש (האם משום שכעת הכותרות מנבאות 1350?!), והאוירה כולה חגיגית ללא שקלה אמיתית של אפשרות מימוש.
עוד לפני צד המאקרו, אתיחס למניה שתפסה את מרבית הכותרות השבוע: מכתשים אגן. דנקנר עשה כאן תרגיל פשוט של הבלעת בשורת איוב בבשורה טובה. ראשית, ההודעה כי יתכן ומכתשים תימחק מהמסחר בפרמיה של כ 70% על מחירה הנוכחי, ולאחר מכן, כשכל הכותרוןת זעקו זאת, פרסום אזהרת רווח. כתבתי כבר לפני מספר חודשים כי מצבה של החברה בכי רע, וכי אנו צופים שאזהרת רווח היא עניין של זמן בלבד. המשקיע הממוצע חייב לשאול עצמו, האם באמת אנו סבורים שהסינים כסילים גמורים?! האם יתכן שחברה המידרדרת מדחי אל דחי תימכר בכמעט פי 2 משוויה, בעוד קיימות חברות מקבילות רבות בעולם במחירים הרבה יותר שפויים. כמובן שאזהרת הרווח, אף היא מחדדת כי עתיד החברה לוט בערפל, ואין ספק כי לא מדובר על תהליך הבראה קצר כלל וכלל. בשל כך, למחזיקים במניה מוטב לממש ובהקדם, שכן הסבירות שהחברה תימכר בפרמיה המצוינת קלושה ביותר.
ברמת המאקרו, האינפלציה הנוכחית, 0.3%, מוסיפה להכביד על הנגיד. פעם נוספת שיעור מעל לצפוי, המוביל לחריגה של בנק ישראל מהיעד. גם סעיף הנדלן בו התמקד פישר אינו מסב נחת, ועל הלעיות בירקות נאמר כבר הכל. הדילמה, פעם נוספת, היא העלאת הריבית או לאו אך הפעם התמיכה להותרת הריבית נובעת מסיבה שונה. בעוד בעבר, שער הדולר היה נר לרגלי הנגיד, הרי שבהחלטה הנוכחית תכניתו של ברננקי תהא הקובעת והדומיננטית. לתכנית זו אתיחס בהמשך, אך במידה ויהיה היקפה משמעותי, כפי שצופה השוק, הדבר יוביל להתרסקות של הדולר ואין ספק שלשפוך שמן למדורה בדמות העלאת ריבית פשוט לא יעמוד על הפרק. הנגיד ינסה לפלס לעצמו מצבים שונים לפגיעה במחירי הנדלן אך בשער הריבית ינסה להימנע ככל שניתן משינוי. אם בעבר הערכנו כי גם השנה יכשל פישר בשמירה על יעדי האינפלציה, כעת רק ירידה לא צפויה במחירי הנדלן יכולה להובי למצב זה, ודי אם נזכור שחודש ספטמבר לרוב מאופיין כבעל אינפלציה נמוכה.
על רקע אותה תכנית הוסיף הדולר להיחלש בעולם, וצפוי להמשיך בכך גם השבוע. לראשונה, דולר אוסטרלי ודולר אמריקני השתוו, והתבססות של שער האירו מעל 1.4 הינה עניין של זמן בלבד. ככל שברננקי יכוון עצמו יותר אל עבר השווקים, כך הפגיעה במטבע תהא חזקה יותר.
המצב מול השקל הרבה יותר מורכב, מכיוון שכאן הנתונים בהחלט תומכים בהתחזקות המטבע המקומי עם ובלי קשר לכלכלת ארה"ב. גם האירו לא רשם תנועה מהותית השבוע והוסיף להיסחר סביב 5 ₪ לאירו, בעוד בעולם דוקא רשם התחזקות נאה. מגמה זו אינה צפויה להשתנות, ובהתאם פוזיצית השורט על הדולר ביחס לשקל. רכישות בנק ישראל השבוע, ההולכות ומתעצמות, כמובן לא שינו אף את המגמה היומית, ולכן שיקול זה הולך ומאבד מערכו.
בשוק הסחורות, פוזיציית הלונג שלנו על הזהב בעינה עומדת והמתכת לא מפסיקה לשבור שיאים. נדמה כי דוקא התכנית החדשה של ברננקי מורידנה במשהו את החשש כי מדובר במחיר מנופח. אם הממשל עצמו מוכן להוציא עוד כטריליון דולר מכיסו, הרי שזה אומר דרשני על מצב הכלכלה ולכן חובה להוסיף ולרכוש הגנה בדמות הזהב.
הנפט הוסיף לדשדש ולא רשם תנועה מעניינת. חשוב להבחין בין התחזקת הנובעת מביקושים לעומת התחזקות הנובעת מהיחלשות שער הדולר, והמקרה השני הוא הסיבה למחירה הנוכחי של חבית נפט. ברם, זוהי התחזקות נקודתית שאינה נתמכת על סמך ביקושים, ולכן הרבה פחות איתנה ממצב רגיל בו מחיר החבית הנו מושפע מבשורות הקשורות בזהב השחור בלבד ואל בשערי חליפין.
בהתיחס לבועת הנדלן, בנק ישראל ומשרד האוצר התיחסו אך בצורה של סיסמאות ולא בצורה פרודוקטיבית.פישר ציין כי המחירים יוסיפו לעלות, וכי אמנם היצע הדירות עולה אך אינו מדביק את הביקוש. אם להצהרות אלו היתה מלווה גם הודעה על פעילות קונקרטית, הרי שהדבקר היה נסבל (ע"ע דנקנר ומכתשים) אך היות וועדות מיני ועדות מוקמות ואת המלצותיהן לא מיישמים הרי שיש בכך דוקא להשיג פעולה הפוכה והיא דרבון עוד ועוד קונים הממתינים על הגדר.
בשורות שליליות ניתן למצוא דוקא במדד מנהלי הרכש, שרשם עליה קלה בלבד בת 0.3% והסתכם ברמה של 50.9 . הצפי היה לעליה משמעותית בהרבה, ומכיוון והמרחק בחציית רף ה 50 מטה (מבחים בין התרחבות להתכווצות), הדבר בהחלט מאותת כי המומנטום הולך ואובד.
בנוגע לשיא שתואר לעיל, זהו בסה"כ מספר והוא חסר משמעות לחלוטין. וול-סטריט תתמוך, הרי שמהדד יתבסס מעליו ואם לאו אז הדבר יחשב כ"התנגדות". בפועל מספר זה גם לא מדוייק, היות ומדובר בשיא נומניאלי ולא ריאלי. מדד המחירים באותה עת טיפס למעלה מ 10% ,ולכן ריאלית מי שהיה מושקע בתעודת לונג כל הזמן טרם החזיר את ההפסדים.
באסיה, סין הלחיצה את השוקים בצל דיווחים כי הממשל הסיני החל לפעול בשנית בכדי להפחית את הלוואות הבנקים ולקרר את הכלכלה. הדבר מגיע כהמשך להעלאת יחס הרזרבה בחצי אחוז שעל הבנקים לשמור, דבר כמובן תורם את חלקו בהקטנת היקף ומסר ההלוואות.
גם ביפן לא היה שקט לאחר שהין התחזק לשיא של 15 שנה אל מול הדולר. הממשל בחר הפעם שלא להתערב, והמדדים סגרו בירידות חדות. זה הקטליזאטור הנקודתי לירידות בתקופה הקרובה – המשך התחזקות הין, כשמנגד החלשותו כמובן תוביל למצב ההופכי.
מעניין לציין גם את ההודעה של גייתנר על הכרזת של סין כמניפולטורית מטח. כשהסינים הודיעו על ניוד היואן, ציינתי כאן כי מדובר במס שפתיים. לא רק שלא ציינו מהי רצועת הניוד אלא אף מתי יבוצע המהלך. לא ברור מדוע מה שלא הפתיע אותי ורבים נוספים , העמיד את הממשקל האמריקני במצב מבוכה עד כי הוא שוקל לנקוט סנקציות כנגד סין. ההודעה המדוברת היתה אמורה להיות משוחררת בשישי לאחר המסחר, אך הממשל האמריקני החליט לדחותה במספר שבועות. ההודעה הזו היא לא פחות ממגוחכת והסינים פשוט לא מתיחסים לאמריקנים. יתרה מזאת, הם יודעים כי למשל אובמה אין שום יכולת להרע להם ובפרט כשהנשיא אוחז בקרני המזבח. טרם הבחירות לא יבוצע כל מהלך, לאחריהן לא יהיה לאובמה הכח, ובמידה והבלתי יאמן יתרחש וכוחם ישמ בקונגרס – או אז רמיזה קטנה של הסינים ביחס לאגח ארה"ב וכאוס אמיתי יתחיל. ההודעה הזו מיותרת ואולי יש בה בכדי לתרום תדמיתית לנשיא, אך בהחלט אינה בעלת ישום כלל וכלל.
באירופה, היוונים החליטו על גיוס נוסף של למעלה מ 1.2 מיליארד אירו לאחר הגיוס המוצלח זה מכבר. יש כאן מעט אופטימיות ולדעתי הפעם נהיוס לא יעבור בקלות אלא אם שער הדולר יוסיף להיחלש משמעתית, קרי, האלטרנטיבה המועדפת תא מאוד לא אטרקטיבית. במהלך השבוע נתוני המאקרו האירופאים היו מעורבים אך ראוי לציין את הצייצור התעשייתי ביבשת שעלה באוגוסט ב 1%. זהו בהחלט נתון מעודד, שיכול להקל במשהו על עתיד האבטלה ביבשת.
בארה"ב הנתונים היו ברובם מאכזבים, וביניהם ניתן למנות את מחירי היבוא שירדו ב 0.3% בספטמבר לעומת מחירי היצוא שעלו בשיעור של 0.6%. עם דולר המוביל להדף עולמי בעלויות היצור מגמה זו הגיונית למדי, וסביר כי אף תחריף בחודשים הקרובים.
גם תביעות האבטלה איכזבו לאחר שעלו לרמה של 462 אלף תביעות, לעומת צפי לירידה לכ 440 אלף תביעות. מגוחך שהממשל מוסיף להתיחס לאחוז האבטלה ולא לתביעות המשדרות כי שוק העבודה לא רק שאינו מייצר משרות בקצב המצופה, אלא חמור מכך הפער הולך וגדל. ישנם מספר אסכולות המחשבות מתי יסתיים הפער, אך אם נבחר באופטימית שבהם הרי שהמשק האמריקני צריך ליצור כ 100 אלף משרות נטו מידי חודש בכדי שאחוז האבטלה ירד ל 8.5%. בתרחיש אופטימי מדובר על שלהי 2011, ומיותר לציין שכל חודש בו המשק האמריקני מוסיף לאבד משרות הרי שהחישוב קופץ קדימה חודשיים ימים.
גם הגרעון מול הסינים, איכזב ובגדול לאחר שעלה ב 8.8% לרמה של 46.3 מיליארד דולר, בעוד ההערכות המוקדמות נעו סביב 44 מיליארד דולר. לא ברור מדוע הממשל בוחר לעלות על מסלול התנגשות עם הסינים, כשאלה מצידם טוענים ובצדק כי היואן הוא לא הפתרון לכל בעיות העולם. ניוד היואן אינו באמת אפשרי ברמות שהאמריקנים דורשים, וראוי לשים לב כי לדרישה זו לא מצטרפים האירופאים הקוראים נכון את המפה, ומבינים כי לא יהיה נכון מבחינתם להסתבך עם הענק מהמזרח. הסיבה לכך פשוטה, והיא החובות של האירופאים לסינים. נכון, גם לאמריקאים חוב לסין הגדול פי כמה, אך המנטליות מאז נבחר אובמה לתפקיד היא שחובות אין בהכרח צורך להחזיר, והמטרת הכסף של ברננקי מדגימה זאת היטב.
כמובן, שעיקר תשומת הלב השבוע ניתנה לתכניתו של ברננקי והיא הגורם בחודש האחרון לעליות המתפרצות. נעזוב לרגע את העובדה שהשווקים בוחרים בפלסטר ולא בקטיעה, שהרי התכנית למעשה מאוששת התכניות הקודמות נחלו כשלון והמצב קשה ביותר. ברנקי טועה (או שלא – הסבר בהמשך) בשני פרמטרים. הראשון, הוא רף הציפיות של השוק. מה שהחל כתכנית של 500 מיליארד דולר, טיפס כעת להיקף עפ"י הערכות וול-סטריט לטרליון עד טריליון וחצי דולר. כל סכום אחר, לא יתקבל בהבנה, ולצורך ההבנה גם חצי טריליון דולר, סכום קיצוני לכל הדעות, עלול בהחלט להוביל לגל ירידות. לברננקי התשובה מהו הסכום אך רף הציפיות הולך ועולה, ובפרט שהנתונים האחרונים מחדדים את הצורך בתכנית שכזו. הפרמטר המעניין השני הוא משך הזמן.
למעלה מחודש שאנו שומעים, ניזונים ומתבססים על התכנית המדוברת עד כי בשלב זה לא ניתן להעריך עד כמה היא כבר מגולמת בשווקים. לא פעם ברגע שהבשורה יצאה אל הפועל השווקים דוקא הובילו למצב הפוך, כאימרה "קנה בשמועה ומכור בידיעה". ברננקי מסתכן בכך שמשך את החבל עד תום, והוא עלול להיקרע. הנגיד מצידו חייב לספק תכנית כה גרנדיוזית עד כי גם אחרוני הציניקנים ירוצו חזרה לשוק המניות. בכוונה אני מדגיש שוק המניות ולא לכלכלה הריאלית, משום שברור והוכח זה מכבר שאים בתכניות אלה סיוע של ממש.
ואחתום ואחזור דווקא לשחקני המעוף. מעל כל הפעולות החודש מרחפת עננת התזמון. החשש האמיתי הוא שברננקי לא ימתין לישיבת הפד המתוכננת לתחילת נובמבר, ויודיע על התכנית במהלך השבוע. במידה והסכומים המדוברים יהיו כציפיות הדבר עלול להוביל זינוק במדדים שלא ניתן יהיה לתקנו במידה ויתרחש בשבוע פקיעה. מכיוון שאלו פני הדברים, הסגירה חודש צפויה להיות מוקדמת מהרגיל ובלבד שהמדד יכנס לטווח הרווח באסטרטגיות.
מניות ומגזרים
תפוז - זה התחיל בדוחות ומתחזק כעת בהערכות כי החברה תגייס משקיע חיצוני לשורותיה. שמות מורכים יותר ופחות מוזכרים, אך הבאז סביבה צפוי להוביל לעליות, גם במידה והתכנית לא תצא אל הפועל. ללא קשר לכך, לחברה דוחות יציבים ופעילות צומחת גם אם פעילות הבלוג מכבידה עליה ובמידה ותיפטר ממנה כמתוכנן בהחלט הדוח הבא יהיה חיובי למדי.
• בשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות אוקטובר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
